לפני 13 שנים. 10 באוקטובר 2011 בשעה 17:22
ממממ
אממממ
היה אתמול... מענין...
וכואב
ומשפיל
ומענג
לפעמים אתה לא צריך לשאול אותי. רק לקחת אותי
לא לחכות לאישור או סימן או רמז
לא להתחשב בי
רק להכאיב בחוץ ובפנים
ואתה טוב בזה מאד
ושתי דקות אחרי זה לדאוג לשלומי ולתהות איך היה
וזה בסדר. אני מבינה. אתה אוהב אותי.
אני גם אוהבת אותך.
מאד מאד
זונה
כלבה
שרמוטה
עטינים
וכהנה וכהנה השפלות וגרימת מכאובים ועינוגים
היכן אותו בחור חביב עם העיניים הכחולות שאף אחד לא מאמין לו?
הנה הוא. שתי דקות אחרי, מחבק.
אני זוכה בטוב שבשני העולמות.
מקווה שגם אתה מרגיש ככה.