אושה לנד

היה קשה לי להירדם בלילה. דחיתי את השינה בקריאת שרשורי ליאב נוסטלגים.
התעוררתי עוד לפני השעון ברבע לחמש ולפני שש כבר הגענו למקום.
הי לו מצב רוח טוב. פינטז ב6 בבוקר על מקדונלד אך דקה לפני הפרודצדורות, תחת השגחתי הקלולקלת הוא עשה סלטה הפוכה מהמיטה וקיבל מכה רצינית בראש.
הרופאים אמרו לא נורא. אפשר גם לנתח עם בלוטה...

הוא בכה נורא. לא ראיתי אותו כך הרבה זמן. הכאב, החשש מהסיטואציה והלחץ מהצעקה של אביו הגבירו את הבכי.
נכנסתי איתו פנימה כשהוא עלי. היה אפאתי כששמו לו את מסכת "הטייס".
לאחר שנרדם נשקתי על ליחיו ויצאתי.
אמרו לנו 8 דקות. זה לקח 18.
לחץ לחץ לחץ

בהתאוששות הוא בכה. היה מעורפל ותזזיתי אך נרדם.
לאחר שינה טובה קם בפנים צחורות, עיניים גדולות ופה מתוק שלא סתם לרגע.
במשך שעה - השחרור והדרך הביתה - לא סתם!
הוא רוצה לסבאסבתא למחשב שרק שלו לאכול מקדונלד ללכת לגן עוד כמה ימים ולהראות את המסכה שקיבל במתנה הוא רוצה לשחק בדורה קופצת אוקיי אוקיי אוקיי
היפר מתוק שכזה. מה שסמים עושים לבן אדם...

עכשיו אחרי בננה מסכנה, שינה לצידי ושעות מחשב רבות הוא בסדר.
שרק ימשיך ככה, ללא כאבים, ללא סיבוכים ואנחנו מאחורי זה.