עשיתי גם את דנזל וושינגטון
וגם את דיאנה רוס אבל נתקעתי באף שלה.
זה מאד מוזר לעשות פרצופים, במיוחד של הנשיא. מרגיש לי קצת חוסר כבוד.
עכשיו אני עושה את ג'וני דפ ונזהרת שלא לטעות כדי לא להרוס את הפנים היפות שלו,
למרות שהוא לא ממש הטעם שלי.
יש עוד הרבה גברים "שווים" שהם לא הטעם שלי, נגיד ריצ'רד גיר, שון קונרי ועוד מלא שעם היה לי זמן הייתי חושבת וכותבת. הרבה זמן אין לי. אני כותבת את הבלוג הזה בשתיים וחצי דקות שהכרחתי את עצמי לקחת. אפילו את השוקו של הבוקר לא שתיתי. יש מלא עבודה שזה טוב.
בכלל רציתי לציין שאני חיה, אם זה מענין מישהו.
עברתי את הצרעת (המפוייסבקים מעודכנים) ועכשיו הקטן חולה מדומה וכייף לנו מאד...
מה שבכלל רציתי לספר זה על מי כ-ן הטעם שלי :
אוש
בג'ינס החדש והסקסי שלו.
פעם ראשונה מזה 11 שנה זכיתי לראות אותו בג'ינס.
סופסוף הוא הקשיב לי (או סופסוף מספיק התעקשתי) להפניק את עצמו ולעשות שופינג.
בעלי, כמו אבא שלי, הוא אחד שיתן את הנשמה למשפחה אבל על עצמו לא יעיז לבזבז.
מגיע לו! וזה לא בזבוז!
הצלחתי לשכנע אותו שמגיעה לו מתנת יומולדת ממני וגם מאמא שלו והפעם נשתמש בכסף עליו.
הצלחתי לשכנע אותו לקנות ג'ינס, כהה, צמוד, כזה שיושב לו מדהים על הטוסיק הסקסי שלו.
הצלחתי לשכנע אותו לקנות משהו לא נח, אלא יפה.
הצלחתי לשכנע אותו שג'ינס צמוד בהתחלה, מתרחב ואז קטן שוב אחרי הכביסה.
הצלחתי לשכנע אותו להוציא גם סכום נכבד על סריג שחור בייסיק שנראה עליו נפלא.
ועם המראה הסקסי הזה יצאנו בשישי למסעדה עם חברים והיה מצויין.
בכלל היה סופ"ש מלא באוכל.
הוא רצה גם סקס, על הבוקר (מה שאני שונאת).
עשה אותי ושגמר אמר:
"אני מקווה שנהנת ואם לא טאף"
סקסי הגבר הקשוח שלי.
עם ג'ינס ובלעדיו.
לפני 12 שנים. 10 בינואר 2012 בשעה 10:45
