כשישבנו על הספה, זה לצד זו, ידיו החזקות סותרות לי, אוחזות בשערי ומטלטלות את ראשי כרצונו,
הוא אמר לי: "זה כל כך קל, את מתמסרת בקלות, את לא מתנגדת לי"
זה קל עבורי להתמסר לו פיסית, בעיקר בסביבה שכזאת, במיוחד שאני רוצה את זה כל כך
אבל זה לא נכון.
זה לא קל להתמסר.
באמת להיכנע.
גופי מתנהג כפי שמורים לו
הוא סופג את הכאב ונוזל מהנאה
אבל בפנים, בתוך הראש מוקרן סרט אחר לגמרי
עמוק בתוכי, מבפנים, אני לא נכנעת. אני לא לא מתמסרת. אני לא מוסרת שליטה.
מנסה לנחש את המהלך הבא, מקווה שיעשה לי X, מתאכזבת שלא מתרחש Y
לא משלימה עם השליטה שלו עלי.
שולטת מלמטה קוראים לזה
והוא לא אוהב ששולטים עליו - לא מלמטה, לא מלמעלה ולא מהצדדים
הוא מסשן אותי כי שנינו אוהבים את זה. המטרה שלו ששנינו נתענג
אבל יש דברים שאינו מוכן להם - אם הם בגדר גבולות או שפשוט הוא מתחרמן ממשהו אחר.
כשהתחלנו את דרכנו הבדסמית המשותפת כל הזמן הרגשתי שאני צעד אחד לפניו
שאני מובילה ומכניסה אותו לעניינים, שאני עוזרת לו ללמוד איך לשלוט בי
היום אני מבינה שזה בולשיט גמור -
אני זו שצריכה ללמוד
אני זו שצריכה ללמוד איך להיות נשלטת
אני זו שצריכה ללמוד איך להכנע, להתמסר ולוותר על שליטה
הוא גבר חזק ועזבו עכשיו הגדרות - בדסמי/קינקי/ונילי/שולט/נשלט מלמעלה
הוא בשמחה מקבל הכוונות אך לא נסיונות אונס. לא אוהב להיכנע למניפולציות, בטח לא לכאלו שנעשות באגרסיביות.
אני יכולה לבקש אבל לא זה לא.
אומרים שהכל מילדות לא?
בחיים לא אמרו לי לא (בעיקר כי לא היו לי המון דרישות)
אבא גם אם בשניה הראשונה מכריז על "לא" במהרה הוא הופך ל"כן"
אני רגילה לקבל מה שאני רוצה, בעיקר בדרכי נועם
וגם בעלי מהפגישה הראשונה או השניה הבהיר לי שאצלו לא עובדת הדרך השלילית.
מאז ועד היום אני לא נוהגת להציב עובדות בשטח.
מנסה לבקש יפה ולכוון למטרותיי.
אבל כאשר לא זה לא - אני מתקשה לקבל זאת.
אולי לא זה עוד לא?
מתי תחלחל ההבנה שלא זה לא? מתי אכנע סופסוף?
יש לי עוד הרבה מה ללמוד בלהיות נשלטת.
לפני 12 שנים. 19 בפברואר 2012 בשעה 9:39
