אושה לנד

אני מנסה לחשוב מתי היתה הפעם האחרונה שויתרתי על זה
ולא מוצאת
אולי בצבא?

שנים על גבי שנים בחרתי לחגוג את החג הזה
במיוחד מאז שהתחלנו לבקר במסיבות "הקהילה"
והשנה כנראה לראשונה - נוותר על הענין

ויש תחפושת מוכנה
מקסימה אפילו
וגם רעיון משעשע לגבר
אבל...

יותר מידי מסיבות
פחות מידי חבר'ה
לא הצלחתי להגיע להחלטה להיכן ללכת ומתי
יש בייביסיטר רק מחר אבל אז איך נחגוג למחרת עם הילדים בעיניים פקוחות?
והיינו לפני שבועיים כבר ומעדיפים מיילדום
אז להיות חזירים ולצאת גם בפורים?

המצב הנפשי לא משהו. מחשבות על מחלות ומוות מהולות בעיפות וחוסר חשק כללי מציפים אותי.
ברור לי שאתחרט אבל כבר אמרתי לו שלא.

נאלצת להטמין את התחפושת בארגז שמתחת למיטה ולחכות לשנה הבאה.