*הבהרה/אזהרה*
כל מי שאינה חובבת תיאורי סשן מוזמנת לדלג ישר לפואנטה שבסוף.
הילדים עוד היו ערים בסלון ואני באמת בתמימותי שאלתי "מה עושים היום?". התכוונתי אם צופים בשני הסרטים שמוקלטים לי במקס, אלה שממש לא מעניינים אותו. הוא התענין בשני דברים אחרים...
כולי מסמורטטת אחרי יום של נקיונות ובישולים, בודאי שלא מאופרת ומפונפנת אבל לו זה בכלל לא מפריע. מוריד לי את החזיה שמתחת לסוודר הגדול ומודיע לי שאין יותר חזיה לאותו היום ושהילדים באחריותי עד שישנו.
"פתחי את מגירת ההפתעות ושימי על המיטה 4 אביזרים שאת רוצה להשתמש בהם היום".
יושבת עם עצמי מול המגירה הפתוחה ומתלבטת מה לבחור. כמובן שעברה לי המחשבה בראש שהוא דווקא יתחכם ויבחר להשתמש באלה שאני לא בחרתי.
בכל זאת החלטתי לבצע את המשימה כלשונה, לא לפני שהתחכמתי וביקשתי גם אביזר שאינו נמצא במגירה:
שוט זנבות, כיסוי עיניים, חבל, מצבטי פעמונים והוייב האהוב עלי.
הוא ניצל את הזמן הזה כדי למצוא לנו סרטים מעניינים ולהזמין לי מאי-ביי וויב חדש.
אחרי חצי שעה לערך השכבתי את הילדים לישון והוא לא ביזבז אף רגע והפשיט אותי.
האביזרים שהנבחרים נוצלו כל אחד בתורו:
הפעמונים מנגנים להם בזמן שהוא בתוכי או מצליף בי
הידיים קשורות והוויברטור עושה את שלו בזמן שאני יושבת מפוסקת מול המחשב וצופה בשחקניות פורנו מסושנות.
לאורך הסשן, במיוחד לשמע קולות ההצלפות אני רק מתפללת שהילדים כבר ישנים.
לקטן יש נטיה לצאת מהמיטה ולא מתאים שיראה אותנו ככה... אבל הם מאולפים והוא בודק אותם מידי פעם.
רציתי לשתות וביקשתי ממנו. "איך פרות שותות?" עם הלשון...
משקה אותי מכף ידו ומכוס פלסטיק של הילדים מים קרים.
ההצלפות היו כל כך מדויקות ומענגות.
לא מפתיע שככל שמגורה הייתי ככה הן והמצבטים פחות כאבו.
לא מפתיע שביקשתי שימשיך לזיין אותי.
התחננתי ליתר דיוק.
________________________
אין לי טבעת
אחרי הלידה השניה הרופא ניסה לשים לי אבל זה כל כך כאב שויתרתי.
ויתרתי על הענין במשך השנתיים וחצי האחרונות.... מטעמים כספיים, מטעמי עצלות, מטעמי פחד, מטעמים פרקטיים ונוחות
כן, כן.. לקונדומים יש גם צד נוח. צד צר מאד אך קיים.
הוא כמובן שונא אותם והשיטה שלו היא לזיין בלי, לגמור עם.
אני בדרך כלל מזכירה לו בזמן המשגל (איזו מילה דוחה) והוא מרגיע אותי שהוא בכלל לא קרוב.
רק אחרי ששם אני מרשה לעצמי להירגע ולהיסחף.
אבל בזמן סשן זה אחרת.
האחריות נלקחת ממני ואני עובדת קשה על מסירת שליטה.
שקועה הייתי בציות להוראותיו, בכאב ובעונג המתערבלים שלא התעמקתי בענין.
אבל הרגשתי את זה.
והוא אכן הפסיק וגמר בפי.
מיד אחרי הסשן שהיה עבורי מצויין לא שקעתי בספייס שלי אלא בדום ספייס השבור שלו.
הוא נלחץ קצת. ילד נוסף ממש לא בתכנון כרגע.
סרבתי לקחת פוסטינור. ממש לא מתחשק לי מחזור על המיילדום.
ובכלל מה הסיכוי לכך? עם האין ביוץ שלי והסרק שלו והקצת שהתפלק לנו, מה באמת הסיכוי?
נדע עוד שבועיים-שלוש 😄
לפני 12 שנים. 17 במרץ 2012 בשעה 18:37
