יש אנשים שאני מקווה שלא אתקל בהם יותר לעולם
יש אנשים שיצוצו מידי פעם ברשתות החברתיות אבל אין טעם שאצור איתם קשר
יש אנשים שניתקו מגע ביודעין ויצופו להם שם ברשת וחבל
יש אנשים שמכח האינטרציה המגע התפוגג
יש אנשים שאני לא נמצאת ברדר שלהם כבר הרבה זמן
יש אנשים שמתחילים להתפוגג ברדר שלי
יש אנשים שתמיד ישארו אצלי בלב
יש אנשים עם פוטנציאל קישרי אדיר שלא יתממש עוד
יש אנשים שעלי לזנוח את זכרונם
יש אנשים שזה לגמרי זבש"ם
יש אנשים שאני אוהבת את החיבור בינינו
יש אנשים שהחיבור מעולם לא היה שם אבל הם ישארו בסביבה לתמיד
ואיך רואים אותי?
האם בגילי המופלג זו עדין סוגיה?
אני חוששת שכן כי הגיבוש העצמי עוד לא הסתים
בכל חברה חדשה אני למדה על עצמי מחדש או ליתר דיוק מזכירה לעצמי את האמת הפנימית ומנסה לדחוף אותה לפרונט
אין סיבה שהפוטנציאל לא יורגש וימומש
והזכרונות? למרות אופיי הנוסטלגי יש בהם כאלה שאני רוצה להצית, במיוחד את החלקים הטובים שבהם כדי שלא אשכח את הרע ואתפתה לטוב.
לפני 11 שנים. 16 ביולי 2012 בשעה 8:41
