הרבה זמן לא ביקרתי כאן ולא מרצון. פוסטים רצים לי בראש אבל הבוס שלי מונע ממני כל שניה פנויה בעבודה ומחוצה לה (על כך בהזדמנות נפרדת).
במקום לנצל את חמשת ימי החופש לטובת פוסט לשנה החדשה (לפני שנה "מחפשת" עבודה - יש אבל צריכה לחפש שוב, בית חדש - יש, פרטנרים מיניים חדשים - אין) גמעתי את הממתק התורן שכל עקרת בית נואשת התענגה עליו בשנה האחרונה
ומה אגיד לכם?
אנטומיה של גריי. צפוי ופשטני. פנטזיה ממוצעת. קריא ביותר ללא ערך מוסף. זיונים וזיוני שכל.
בהחלט חביב ברמת פנפיקשיין גבוהה מינוס.
ולא פלא, הבנתי שמשם היא באה - מפנפיקשיין.
אני מבינה את המיליונים שקראו ונרטבו. גם אני נרטבתי - אז לפני שש שנים שקראתי את הפאנפיקשן הבדסמי הראשון שלי.
אבל עם כל הכבוד - אדוויל אחרי 6 הצלפות?!
יותר מידי שליטה ונילית של בעל מתעלל ופחות מידי קינק.
גמירה בביתוק הבתולין וכל פעם לאחר מכן?!
כן כן הוא חתיך ועשיר. הבנתי. אבל שתודה על האמת האנה הזו - היא יותר נמשכה לילד המסכן והאומלל שרצתה לתקן מאשר למולטי מיליארדר בעל העיניים האפורות וצי המכוניות.
אני את הבדסמ שלי מעדיפה אמיתי ומביך מבית מידרשה של האנה בננה מ"בנות".
רשימת הגבולות הקשיחים שלו מאתרים את רוב הפרופילים כאן.
חס וחלילה איזה סוקאר מאם תאולץ לקרוא על גבר שמשפיל, שיורק, שסוטר, שמזנה את האישה שלו.
מה שהיא מפסידה...
הרבה זמן לא עשינו את זה. וגם לא את זה.
מודה שאכן באשמתי (ובאשמת הבוס) אבל אחרי פעמים וניליות נפלאות נזכרנו שיש גם סקס אחר.
הוא הפשיט וזיין לי את הפה. ירק בין השדיים כדי לסכך והרעיף סטירות. גמר עלי והותיר אותי לבדי עם ההיטאצ'י על הדגדגן.
עיניים מכוסות ונאלצת לנחש מה הצעצוע החדש.
הם ניקנו בשקל מהחנות שלמטה. החבאתי אותם שהילד לא ילאים.
הכאב בפיטמות נשכח ככל שהעונג בדגדגן מתגבר וכשהוא מוסיף את הכדורים בפנים "האלילה הפנימית שלי רוקדת סמבה"
כן. כן. גם לי יש אלילה פנימית והיא אוהבת שמכניסים לה אצבע לתחת.
עברנו ל"עשב של השכן" והוא עושה לי תרגילי רצפת אגן.
עירומה עם מצבטים וכדורים בפנים נשלחת להביא לו מהמטבח המואר עם החלון הגדול הפתוח גלידה ואחר כך שתיה עם הוראות מדוקדקות.
בוהה בכדורגל תוך כדי מסאז' ברגליו. מזל שהמשקפיים לא עלי. הדמויות מתרוצצות על המסך הירוק וקול הגוווול נשמע.
במיטה אנחנו ממשיכים להנות בשלל תנוחות, גסויות ואביזרים שכריסטיאן רק מפנטז עליהם.
EAT THAT א.ל ג'ימס!
מי צריך 50 גוונים?!
מספיק לי שניים:
גוון תכלת-ירקרק בהיר של בעלי, מאהבי, חברי לחיים
וגוון תכלת אפרפר של הגבר ששולט, מכאיב ומענג אותי.
