צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 13 שנים. יום שבת, 28 בספטמבר 2013 בשעה 16:44

Y Y Y Y Y

אמממ אממממ

מאיפה לעזאזל להתחיל?

בכלל להתחיל?

 

פעם אני זוכרת זה היה מן קטע שכזה שלאחר כל מסיבה, מפגש או מפגשונצ'יק יכולתם לקרוא פה בשלל בלוגים

על מעלליהם של הנפשות הפועלות + ניקים משודרגים ומתחכמים.

כולם התחרו בכולם בלמי יש (נסיון חברתי ומיני) גדול יותר

כולם התגאו שהיו פה ושם, הכירו את זה ואת זו, השתעשעו והתנשבקו עם הפרסונות הכי איניות.

 

היום (תקנו אותי אם אני טועה) זה כבר לא נמצא

לכן זה יהיה מאד פרובינציאלי מצדי לספר היכן הייתי, מה עשיתי ועם מי עשיתי...

אני גם כמעט ולא משתפת בתיאורים נוטפי זימה מחדר המיטות הפרטי שלי, למרות שעם הזמן אנחנו ובדס"מנו רק משתבחים.

לפעמים אני מרגישה שזה חבל כי הזכרון אובד או לפחות מתעמעם לו כך.

עובדה שיש לי זכרון ברור מסשנים בשנים עברו דווקא מהסיבה שכתבתי עליהם.

 

ויש אירועים, בעיקר שמתרחשים לראשונה, כמו אתמול, שגם אם לא אכתוב עליהם אני לא מאמינה שאשכח כל כך מהר ובכלל.

לרשום אודותיהם יהיה בחזקת "נה נה בננה אני עשיתי כך וכך וכך (יותר נכון, עשו לי כך וכך וכך)".

גם את פרטיותם של המשתתפים יש לקחת בחשבון.

 

אז אני מתלבטת בין דיווח מלא (מינוס שמות החשודים הרלונטים), בין תיאורים ספציפים משמעותיים עבורי (בעצם אין הבדל בין 2 האופציות) 

לבין עיכול פנימי.

אני אחשוב על זה עוד טיפטיפונת.

(מה אתם אומרים?)

 

אבל בגדול : YYYYYYYYYYY

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י