אושה לנד

אני כל כך עייפה
יום מתיש במשרד. לפחות מחכה לי ערב שקט בבית, מול הטלויזיה (אוש הולך לשחק כדורסל)
העניינים נרגעו קצת, אני פחות לחוצה. הסשן של יום רביעי (והסקס הונילי של הימים שאחרי) גרמו לי להבין שבשקט, בנחת, בסבלנות ועם המון אהבה אני מקבלת מה שאני רוצה.
אסור לי ללחוץ ולהילחץ. אולי לא אשיג כל מה שאני משתוקקת לו אבל אנחנו כן בדרך הנכונה.
ואני באמת לא יודעת מה צפוי בעתיד - האם אני אחזור להיות "רגילה", האם הוא ירגיש יותר בנוח וירצה להמשיך להתנסות או האם המצב ישאר כמו שהוא. רק הזמן יגיד.
בינתיים הוא הסכים עקרונית להיפגש עם אנשים ואפילו לצאת למסיבות.
קראתי פה בפורום על מסיבות שונות. קשה לאוש בדאנג'ן שהמון גברים נדבקים.
מעדיף מסיבות עם יותר זוגות. המלצות תתקבלנה בברכה.
אני זקוקה לחברים - ובעיקר לחברות.
יצאנו בסופ"ש עם חברים שלנו וכמובן שלא יכולתי לספר להם כלום. זה בוער בי. אני רוצה לשתף, לחלוק חוויות ואין לי עם מי. זה מאד חסר לי. תמיד היה לי קשה למצוא חברים חדשים - בעיקר חברות. אני קוראת כאן בלוגים מקסימים של בחורות אך קשה לי לעשות את הצעד הזה - לתקשר, לנסות להתחבר.
חסר לי גם לשמוע על מיקרים דומים - על זוג שאחד משניהם התחיל להיפתח לבדס"מ והשני הסכים להצטרף אליו למסע - למרות כל החששות והבעיות.
האם אנחנו עוף נדיר?