בארבע בבוקר בדרך חזרה הביתה מהיומולדת של אישתי הוא נוזף בי : " את רואה?! את לא צריכה לשאול שאלות מפגרות ולחקור אותי על מה כן ומי לא. אנחנו כבר לא במקום ההוא. התקדמנו. תבטחי בי.
איתי תמיד תהיי. עם אחרים תלוי סיטואציה. אין לך מה לדאוג, אנחנו מקום ראשון".
וואלה הוא צודק. החפירות שלי יממה קודם היו מיותרות. קיבלתי בדיוק את מה שרציתי. את מה שהייתי צריכה. את מה שפינטזתי עליו במשך 7 שנים. "כמו שיעקב עבד וחיכה לרחל"
אבל זה כבר ציטוט לא שלו. חכו בסבלנות. מבטיחה שישתלם לכם כי דברים טובים קורים למי שמחכה...
ביומולדת שלי לפני חודש התאכבתי קצת. קצת הרבה. פינטזתי על גאנג באנג של שוטים וחירמונים אבל בסוף השתכשכו בוניל ואני נותרתי עם הכוס ביד.
בינתיים נסיבות מסוימות השתנו אבל בכל זאת חיכיתי וציפיתי בכליון עיניים ליומולדת הפליי פארטי של אשתי הBFFית האהובה והשקסית מכל.
הפעם אין וניל. לא רק אני חמושה במחוך והאלכוהול זרם בניגוד לזרע (פואנטה בהמשך, מבטיחה).
אוי כמה שהייתי מהממת. וגם היא והיא והיא והכי בעולם הוא. האוש שלי שמהמם תמידית.
עד כאן הרעלת סוכר.
מתכנסים. קיסס אנד האגז. יאללה תתחילו! אנחנו זוג ישראלים חסרי נימוסים לא מחכים לאף אחד. נכנסנו פנימה והתחלנו בענינינו.
שלאח! טראח! מצליף על שדיי בעודי קשורה לצלב. מציצה "לסלון" וגם שם התחילו עניינים על ילדת המומולדת.
הידיים נרדמו ונזכרנו בהליכות ובנימוסים והצטרפנו לכולם. היא כבר היתה בפוזה מגרה במיוחד.
הכוס חשוף "זה לא פושפוש. זה כוס ברגע שמשתמשים בו"
התנוחה הזו עושה לי בהחלט משהו אבל אני חברה טובה וצופה מהצד. לבינתיים.
חברות טובות עוזרות בקשירת מחוכים. חברות טובות גם עוזרות בפרימתם
חברות טובות גם מוציאות את המוצץ מהפה, טובלות בכוס ומכניסות חזרה לפה. ואז זורקות אותו לכל הרוחות כדי שיוכלו לנשק את השפתיים הרכות הללו.
אפרופו שפתיים רכות...
אכן רכות ורטובות, במיוחד שהראש שלך נדחף בכל הכח כדי ללקק אותן ואת מוספנקת במקביל מאחור.
והיה מי שנכנס בדיוק באותו הרגע ומצא אותי כך.
פיניתי את מקומי לאמור שלום. והתענגתי לשמוע את גניחותיה כתוצאה מהטיפול שקיבלה מהגבר שלי.
"את לא מקנאה?". לא. מפרגנת לשניהם. כל כך אוהבת לראות אותו בפעולה. בוטח בעצמו. מלא בטוסטסטורון ואותה רכה ונשית מתעוותת בתשוקה.
8 שנים אני פה? 7-8 שנים מכירים? פעם ראשונה שהתאפשרנו להיות בסיטואציה שכזאת.
שוב קשורה לצלב. הפעם הפנים לקיר והגבר שלי מאפשר לאחר להתעסק איתי. הספאנקות מדויקות. מרטיבות. מלאות רגש.
והם שניהם מנגנים עלי בידיים, במכשירים, מקדימה, מאחור.
"אני יודע מה היה החלק האהוב עליך הערב". בעלי מכיר אותי היטב. להיות מסונווצ'ת בין שניהם. גררר
חזרנו לרשות הרבים. הוא אכל עוגה ואני פנויה להתמזמזויות כבדות עם "יעקב"
לא היחידים כמובן. התרחשויות רציניות בחדר. אנחנו נהנים מההתגפפות הלא אסורה. עיניים מביטות, ידיים נוגעות ואני רוקדת, מציגה את גופי לראווה.
שיקנאו גברים אחרים. עם זה בעלי זוכה לחזור הביתה.
נותרנו מעטים ואני שואלת אותה אם נהנת. מאד היא עונה אבל אני צריכה ז!
תסבירו לי בבקשה רבותיי ורבותיי למה בסיטואציות מיילדומיות אנחנו המופנקות, המטופלות, הנהנות ואתם עובדים קשה ונשארים עם הזין בתוך המכנסיים?! למה?!
לא בבית סיפרי.
לי יש גבר אמיתי.
"אני רוצה למצוץ לך" אני אומרת וזוכה בכל הקופה.
הנוכחים זוכים למפגן פורנו חי, פה, ציצי, כוס ושאני קוראת לה הוא זוכה לפה על הזין ועוד אחד על הביצים.
אני מבסוטה מהחיים. את שלי קיבלתי. את הגבר המושלם בעולם (מנת סוכר אחרונה לסיום)
בבית גם נתתי את המציצה של החיים שלי.
מזל טוב אהובתי
תודה גבר שלי
היה כייף חברים יקרים
נקווה שלא נתראה בעוד 7 שנים (חודשים).
