אושה לנד

הוא שוכב על גבו עירום ואני כורעת בין רגליו לבושה בפיג'מה.
בלי שמות חיבה או גנאי
בלי "כן מאסטר" , בלי הצלפות, בלי צביטות, בלי שליטה - אני מרגישה הכי נשלטת.
הכי משומשת. הכי מוחפצת.
אברו בין שדיי, חזק, מהר, מגרה.
נכנס ויוצא בין הבקע הגדול.
אני נעה במרץ, נותנת לו להשתמש בי, להתענג עלי.
באנחה גדולה הוא גומר ואני נותרת עם תאוותי בידיי.
זרעו מרוח על שדיי והוא צופה בי. מחליט לצלם.

חפץ. בובה. צעצוע (חחח מנטרה וקאטץ' מי)
ונילי למהדרין - האמנם?
הגבולות מתערבבים לנו.
אצלי בראש סלט אחד גדול.
האם אני עגבניה או מלפפון?

אבל אני גרידי. רוצה גם. רטובה כל כך.
אני ערומה על גבי עם רגלים מפוסקות והוא ביניהם עם הויברטורים.
פתאם בושה. לא נעים לי ממנו.
לא נעים לי שהוא שם מתאמץ לאורך זמן.
המחשבות מפריעות לגמירה.
מנסה להתרכז בעונג שהוא נותן לי ובסוף נכנעת לו.
גומרת בצעקה גדולה.
לא רוצה להחפיץ אותו. לשלוט בו אבל ככה מרגישה שהוא בן רגליי מענג אותי.

שעה לפני ניהלתי שיחה בצ'ט בנושא שליטה מנטלית.
אני מנסה להבין את מהות המושג.
היא אמרה לי שמה שאני עושה לאוש זו שליטה מנטלית.
בא לי להקיא מעצמי.
אוש טוען בתוקף שזה לא נכון. שעושה רק מה שהוא רוצה לעשות אך האם זה לא מהותה של השליטה המנטלית -
שהוא אפילו חושב כך?
אני מתפללת שאני טועה כי למרות שאנו הנשים תחמניות לא קטנות רע לי עם השליטה מלמטה.
שונאת את זה.