שישי בערב אירחנו 30 סוטים למסיבת זימה אצלנו בבית.
כמות אלכוהול מטורפת והרוב נשאר. יכולה לפתוח פיצוציה.
המון התרחשויות, מחשבות, רגשות, חברויות, שיחות, משימות וריגושים.
לספר על הכל קצרה היריעה, במיוחד בדברים שאינם שלי אבל כותבת למזכרת
כי החיים קצרים מידי וכמה שאני נהנת מיום שימשי בפארק עם הילדודס, אני נהנת גם מערב סוטה ורווי אלכוהול עם חברים.
אבל אני לא נהנת כשהוא לא נהנה.
כשהוא לחוץ וסגור ובסרטים עם עצמו כי לדעתו עדיף היה ערב אינטימי יותר.
אבל מה לעשות שאשתו אש ויורה לכל הכיוונים?
בעיקר לכיון שלו. חשש שלא יהיה לכולם היכן לשבת. כולם עמדו.
הוא בסלון לבדו ואני צמודה אליו. מנסה לשחרר אותי לדרכי ואני עדין שם.
אפילו היום, שלושה ימים אחרי. הוא מאז רץ מרתון ובחזרה. כבר דיבר וניפתח ושיחק והתקדם הלאה ואני תקועה שם על הספה.
אבל היו רגעים... רגעים שעפתי...
חבורה חצי הומוגנית. לא כולם מכירים את כולם אבל אלכוהול , תותים וקצפת מחברים אנשים. ואני מתעופפת לי מחבר לחברה, מזירת התרחשות אחת לאחרת, משתדלת לארח בכבוד. שירגישו בנח ובחשק. לפעמים מתאמצת מידי להפיק, מתקשה לשחרר שליטה אבל פורחת כשהעניינים זורמים.
ואם בזרמים עסקינן,
כמה היי לייטס לגרום לנוזלים לזרום, לראש להיפתח וללב להרגיש :
מדריך חברה, שולטת מתחילה במרפסת ואני משמשת כבובת הדגמות. שדיי נשלפים החוצה ומצבטי פעמונים נלחצים על פיטמותיי. בחיי שזה לא כואב.
סרנדה מושרת לי, לאוזניי בלבד, אחת שהובטחה לי ועיניי מצועפות בערגה.
ערמת ילדים על המיטה שלי. הצטרפתי לחגיגה רק לשניה עם ביס לפיטמה שובבה.
מיקרופון רוקט קטן מוצמד אליה. שלי גדול יותר... מוציאה אותו בשביל הבדיחה מהמגירה.
שיחה מלב אל עם חברה ובעלה. דברי טעם למרות השפעת החומרים מכופפי תודעה.
פעם קנה לי מן תכשיט מיוחד כזה, טבעות לפיטמות מעוטרות באבנים כחולות מנצנצות. לא הצלחתי מעולם לענוד אותן. החלטתי להעבירן לנסיין מיוחד בעל פיטמות מיוחדות. ענדתי לו אותן בדרך מיחדת... והוא הובל כך לסלון עם קולר ורצועה כדי שכולם יוכלו לראות.
המיטה שלי ידעה אקשן באותו הלילה יותר מכולם, מלבד ערמת הילדים, גם זוגות התענגו בה, בהשפרצות ובסקס לוהט עם חלון פתוח שכל יושבי המרפסת יוכלו לתצפת.
רכשתי ואיבדתי הרבה חברות במהלך כמעט 40 שנותיי. חברות אחת מיוחדת אני עומדת לאבד לתמיד אבל למעשה היא אבדה לי כבר מזמן.
כבר הייתי שיכורה וסופר רגישה. חיבקתי אותה אותה חזק חזק. איחלתי לה הצלחה מעבר לים ודמעות כנות שטפו את עיניי.
כוחותינו הדלדלו ונותרנו קבוצה קטנה וסוטה במיוחד. המשחק נמשך והמשימות הוצאו מתוך הכובע עד שאיבדו כיוונן. אפשר לכאוב ולהתענג גם באופן ספונטני וכך מצאתי את עצמי עירומה , שכובה על ביטני לצד חברה ושעווה צבעונית מטפטפת מנרות דולקים מעטרת את גבינו. חתיכת סיום לערב מלא חוויות.
הדרן : מי שאני מציעה לו שלישיה ועונה לי ב "דברי איתי אחרי יום עצמאות" מקבל סט של בירכיות לבייצים.
