פעם מזמן היה לנו חוק שעל כל סשן צריך גם יותר סקס ונילי כדי שלא נאבד את עצמנו.
הוא נזנח מזמן וחיי הישות קיבלו את הקצב והתמהיל שלהם בתקופות שונות בחיים.
היום אין לנו הרבה אבל שיש זה מצוין ומחבר וכשאין מרחיק ומדכא. אבל לא זה הענין.
אנחנו משתדלים, או שפשוט ככה יוצא לפני מסיבה, מפגש (שבהם אנחנו ברוב המיקרים מסתשנים) גם לשכב, לא משנה באיזה תיבול.
בסדום האחרון קיבלתי תזכורת למה זה כל כך חשוב.
תקופה ארוכה בלי. בלי סקס, שפחות קריטי לי אבל בלי זמן זוגי, בלי קירבה, בלי אינטימיות, בלי הביחד שלנו ואז סשן, קצת תלוש.
הוא חשב שזה יקרב כנראה אבל קשה היה לי לספוג, למרות שכן נהנתי ואחר כך בלילה בכיתי אל הכר. סוג של סאב דרופ אני מניחה.
אבל גם זה לא הענין.
השבוע זה היה אחרת.
כאב לי הגב ומה שהחל כעיסוי תמים הפך לחגיגה של סקס משובח ושוב הרגשתי אותו קרוב אלי. ובשישי...
בשישי כבר הייתי מוכנה ליותר (למרות שלא ידעתי זאת).
כמה אני אוהבת את מפגשי החברים האלו. אנשים שאני כל כך אוהבת. שתיה ונשנושים. קשקושים ומשחקים. אין טוב מזה לדעתנו.
אבל אמרתי לו שאני דווקא לא מתכננת. שאני לא רוצה להיות הראשונה ובטח לא היחידה. שאני באה בשביל החברה ואני לא רוצה להיות מצגת חיה.
אבל דווקא שלא מתכננים חווים את החוויות הכי מרגשות.
כמובן שקודם שיגעתי אותו ואותן.
לא פשוט להיות בן זוגי וגם לא חברה שלי. את תצטרכי להתמודד עם קיטורים והתעסקויות בלתי פוסקות על ענייני ביגוד לפני כל יציאה.
כבר הינו באוטו, בחוץ והרגשתי שזה לא זה. חם מידי, צמוד מידי והוא לא עף על זה.
לא היתה ברירה אלא לעלות חזרה הביתה ובזמן שיא להחליף את כל האאוטפיט כולל בגדים תחתונים ונעלים. התחלתי להפוך את הארון והוא סירב לעלות לעזור לי בבחירה. בסוף שמתי על עצמי משהו קייצי לחלוטין שהתאים להפליא לכלי האירוח הכתומים :-)
הגעתי חסרת אויר ומצאתי חברים אהובים. לט דה דרינקינג ביגין!
אהבה אהבה. פשוט אהבה. יש אנשים שאני מרגישה איתם בבית. מרגישה איתם אני.
ואז ראיתי אותם...
את צמד הווים בתיקרה שקראו לי אליהם...
כל העכבות שלי נזרקו מהגג וביקשתי ממנו. הוא שמח ואני שמחתי יחד איתו.
הוא קרא לי לסטודיו, ענד לי את הקולר ואזק את ידיי עם אזיקים שקשורים היו לווים שבתיקרה. החבר'ה החלו להתכנס בחדרון הקטן אבל אני הייתי כולי מרוכזת בתחושות שלי. הוא פתח את שימלתי, חשף את איבריי והתחיל לגעת בי בידיו ובשוטיו.
עפתי. הנדנוד המתמיד ע"י החבלים והחבטות גרמו לי להתעופף. הפעם ספגתי בקלות יותר, בפתיחות יותר והרגשתי שאני לגמרי שם. במקום המיוחד הזה, איתו.
בחזרה לאוויר, נחתתי בטוב וזוג אחר תפס את מקומנו. חשבתי שזהו . סיימתי להיום ואז קיבלתי הצעה שאי אפשר היה לסרב לה – להצטרף אליהם והפעם לאחוז בשוט בעצמי.
הנסיון שלי טכנית מועט וגם לא דיסקסנו את הענין לפני. מבחינתי יש 3 כיוונים :
ידעתי שאת המנטאלי, את זה שאני הכי מפנטזת עליו, להשפיל, להזנות מתאים יותר לפנטזיות ובטח ובטח לא לסיטואציה הנוכחית.
הכיוון הפיזי הוא השולט כאן אבל קשה לי להתנתק לחלוטין מהכיוון השלישי, המיני, זה שגיששתי אחריו על עיוור.
הוא כבר קשר אותה, היא היתה מחוממת, פיזית ונפשית ולי רק נותר להצטרף לחגיגה.
החיבור ביניהם כל כך מופלא. נדיר למצוא זוג שנכנס כל כך חלק ובריא לעניינים. לכבוד הוא לי לטעום מעט מהחוויה שלהם.
לא חסרים לנו כלים ומכשירים אבל איני מיומנת ברובם. לא עושה מה שלא יודעת.
הולכת על בטוח ומתענגת על הטבעי, על הידיים שלי מוחצות, ממשמשות את התחת העסיסי שלה.
החלפנו בינינו מקומות. פעם הוא, פעם אני. מנסים לתת לה את מה שהיא חפצה בו.
אני פחות עם כאב. יודעת שיכלה לספוג עוד ועוד אבל רציתי להיות שם בחוויה ולא סתם לפוצץ. זה לא הכאב עבורי, זו הארוטיקה. זה המגע, החושניות, הגוף של בחורה יפיפיה שניתן לי בהשאלה לרגעים קצובים ויקרים.
אני נוגעת לא נוגעת במקומות סודיים, ומפנה את מקומי שמרגישה שזקוקה היא לכאב ממשי, להצלפות חוזרות ונישנות, למגע המוכר והאהוב שלו.
זו היתה חוויה מדהימה עבורי להתנסות גם בצד השני, לקחת את המושכות ולהשתתף בביחד של מישהו אחר. תודה.
