כמה שאני מטומטמת זה לא להאמין.
לא חלפו להן 24 שעות מהפוסט הקודם ומההבטחה העצמית לסתום את הפה והוא נפתח שוב.
איזה פאדיחות!!!
ישבנו במסעדה עם ההורים שלי ואבא שלי מספר שקרא בעיתון כתבה על המסיבה בגני התערוכה ואני ישר קפצתי שזו המסיבה שאנחנו הולכים אליה ושהכתבה מטומטמת.
"מה את סוטה? למה הולכת למסיבות של סוטים? מזה אורגיות המונית? שוטים? אזיקים? בגלל זה את קונה כל הזמן בגדים שחורים!"
אוש לא ידע איפה לקבור את עצמו. אבא שלי בנאום קורע מצחוק שאני לא נורמלית וסוטה.
אמא שלי מנסה להרגיע את המצב ואוש רוצה להרוג אותי.
"את נהנת ממכות? אני אבוא לשם עם 4 גרוזינים ונפוצץ אנשים שאוהבים את זה במכות! משם כל החברות שלכם? מה פתאם יש לך ידידים? מי באה אליכם מחר? לשלישיה?"
ואני ממשיכה להתווכח, לנסות להסביר ואוש משתיק אותי.
"אני עכשיו מתקשר לאמא של אוש. היא בטח תירצה לבוא גם. יש לאבא של אוש תחתונים שחורים?"
ואנחנו ארבעתנו מתפקעים מצחוקקקק!
אמא שלי כבר הודיעה שיש לה חזיה שחורה חדשה. אמרתי להם שיש הרבה אנשים בגילם שם...
לא סיפרתי להורים עד עכשיו כי זה לא עניינם. פחדתי מהתגובה של אמא שלי אבל היא דווקא נראתה לי בסדר עם זה. אבא שלי כהרגלו הפך לליצן החצר ובטוח שאני סוטה ועוד יותר בשוק שאוש מצטרף אלי. "מה סחבה אותך לזה הבת המשוגעת שלי?"
זה היה יכול להיות מצחיק אם לא היה כל כך עצוב. אוש רוצה לאכול אותי בלי מלח (ולא בצורה טובה)
אין לי פילטרים הוא אומר.
חולה בראש אני. סוף. נקודה.
נ.ב
אתם כולכם מקסימים!
עודדתם אותי כל כך בפוסט הקודם
תודההההה!
אוהבת את כולכם חבורה של סוטים מדהימים }{
לפני 17 שנים. 24 בדצמבר 2006 בשעה 18:10
