אוף! אני ממש סאבית סוררת.
כמה אני בוכה ומקטרת : אין לי בדס"מ אמיתי, אנחנו רק ונילה קינק, הוא לא באמת שולט בי, בלה בלה בלה.
דיברנו אתמול וכמה מפתיע - הוא לא בהתלבטויות כמוני.
הוא עושה מה שהוא אוהב והוא אוהב לשלוט בסקס.
אין בכך רע.
ומה אני רוצה? מסתבר ש BOD
כמו VOD
BDSM ON DEMAND
אם בא לי אני מצייתת, אם לא אז מוצאת דרך להתחמק, להתפנק, להיות אישתו ולא שיפחתו.
טפו עלי כמו שקייבי אומר.
קחו דוגמא.
השבוע היינו בסופר, עשינו קניות לחמישי והייתי צריכה ירקות.
אוש אמר שלא כדאי, נקנה כבר ליד הבית ואני התעקשתי.
לא ויתרתי וקניתי בסופר.
ככה עושה סאבית צייתנית?
בסקס אין לי ספק, אני רוצה שישלוט בי אך מה מעבר?
משתוקקת למנטאלי אבל לא לטוטאלי (כמעט כתבתי מטאליסטי בהשראת ליאב)
יש דברים, כמו ניהול משק הבית שאני לא מוותרת עליהם.
ומה לגבי חינוך? אולי אם היה חזק יותר הייתי צייתנית יותר הלוא זהו מאבק כוחות.
הבעיה שגם שהוא מנסה לחנך ולהעניש אני מקמבנת ומתחמקת.
אז אולי האשמה נעוצה בי?
לא יכולה לדרוש ולדרוש אבל לא לתת בחזרה.
אולי במקום שהוא יקח שליטה אני צריכה לוותר על שליטה?
כל כך קשה לערב בדס"מ ונישואים.
ניסוי וטעיה.
אני יודעת מה הייתי עושה במקומו
הייתי מסשנת את האמאמא שלי במשך ימים ושעות ואחר כך דופקת לי כאלו עונשים שהייתי ממררת בבכי.
המקל והגזר אולי אז הייתי מתישרת קצת.
מה הייתם עושים לי במקומו? עצות לחינוך הסוררת?
לפני 17 שנים. 11 בפברואר 2007 בשעה 13:22
