כמעט שבוע הבא ורק כעת מתיישבת מול המחשב לכתוב ולמרות העייפות והגרון הכואב אני מנסה.
מנסה לתאר למזכרת את ההפקה המושלמת שהרים לי בעלי, בעזרת חברים טובים, ליום ההולדת העגול.
שבועות של תכנונים לפרטים, דאגות, חששות, אכזבות והפתעות. קניות, סחיבות, עריכות ומה לא –
העיקר להרים לי, לפרגן ולהראות לי כמה הוא אוהב.
המתח של הארגונים החל להתפוגג כשהגענו למקום והצלחנו לתקתק הכל לשביעות רצוננו.
3 זוגות מארחים, 3 נשות יומולדת באדום לוהט, 4 כוסות משקה
ואני מוכנה.
האורחים מטפטפים להם. חברים ותיקים, חברים טובים וגם כאלו שאיני מכירה. 62 איש כולל בחור צעיר ומתוק שניתן במתנה ל BFFית ולפי התכנון שלושתינו אמורות לפתוח את שלב האקשן של המסיבה בסשן פמדום משותף. מוזר לי הקונספט. לא שאני לא מסוגלת לשלוט אבל ככה להתעלל בבחור זר וחמוד?
אני צריכה להכיר ולדעת שהוא בענין שלי אז אני עושה קולות של בוגנוויליה וועומדת בצד ומנפנפת בקיין.
חברים מתקבצים סביב והעו"ד אומר לי : "תחשבי שאת כועסת עליו". איך אפשר לכעוס על הממתק הזה?
"תחשבי שהוא מישהו אחר, שהרגיז אותך בימים האחרונים". אני לא מתבלבלת ומצביעה ישר לעבר הקראש "הוא. הוא מרגיז אותי כבר מעל עשור". ואני צועדת אליו, שיכורה אך מודעת וחושפת את ליבי. שיחה אמיתית וכנה על איך שאני כבר יודעת שהוא אינו רוצה בי. שהוא במקום אחר. "אבל השגת אותי כבר" הוא עונה.
"ואיך את בכלל יכולה? את נשואה". קודם כל כחבר. מה שאני תמיד אומרת. והוא נעמד ומחבק ויש מי שמצלם למזכרת. יש לנו לאורך השנים תמונות מחובקות שכאלו.
ועכשיו למיין איוונט, מבחינתי.
הוא התלבט ושיתף אותי מה ואיך. אין טעם לחזור שוב על אותו הדבר. סשן מרכזי שלו עלי זה נפלא אבל הוא רוצה לרגש ולחדש ולכן ניקשרו ידיי והאורחים נעמדו בסף, בתור בתור שולים פיתקיה מתוך כובע עם משימות לביצוע, עלי.
והאיש שלי שולט בהכל. לא רק מפיק על אלא גם שולט על ומנווט מי ומה ומתי.
חיוך ענק מרוח לי על הפרצוף. זונת צומי למהדרין.
ראשון מגיע בן ה18 לשעבר ("היכן החבאת אותו כל השנים?" שואלות החברות. שיש קילומטראז' כמו שלי מכירים אנשים טובים ושווים לאורך הדרך). הוא משתמש בציפורניו החדות על כל גופי. אני הולכת להנות מזה!
ואז הוא מגיע, הקראש עם הפתק המושלם. נשיקה מושלמת. נשיקת פרידה (?).
ואני לא נושמת, הלב מתפקע וכמה אירוני זה שהמחליף שלו, בעל השם הזהה מתחיל לבצע את המשימה שקיבל.
שדיי נשלפים החוצה וישארו חשופים לאורך כל הסשן, לעיני כל ולעדשת המצלמה.
הוא מצמיד לפיטמותיי את הפעמונים ואנחנו מחייכים זה לזו. הוא מוצץ ונושך ואפילו יחזור אלי אחר כך לסיבוב נוסף של הצלפות. כייף לי. נבחרת של בחורים שווים עלי, כולל בעלה של הסוכריה הקופצת שמצליף ומכאיב על אמת. כאב משובח.
והנה תור הבנות מגיע. אחת ועוד אחת. 2 פיות 2 ציציים. ואנחנו צוחקות ומשתעשעות. ועוד חברה ועוד אחת ועוד שתיים. עם קרח, עם ידיים, עם לשון. חבורה יפה של אהבה המצלמה של השולט הגבוה והמפיק-שותף תופסת.
והם ממשיכים לעמוד ולחכות לתורם, אספרגוס עם ילדה יפה, הארוס היחסית טרי, הקושר . קצפות על הפיטמות, ליקוקים ונשיקות רטובות וגם הצלמת היפה עם שוט קצר על שדיי מצליפה במיומנות. ועוד חברה ועוד אחת הורסת עם בעלה שהפתיע וסטר לי. אהבתי את זה אבל הופתעתי שבכלל רצה לגעת בי.
והעו"ד והחברה שבלב בנשיקה משולשת לוהטת ואני הכי דואגת שהכל בסדר. שאין נפגעים וזוכרת שזה רצה לראות את אישתו בפעולה, ההיא סרבנית נשיקות על הפה וכמובן שלעולם לא אכנס בין בני זוג. הכל בהסכמה , בחברות ואהבה.
אני לגמרי במודעות. מרגישה הכי שולטת מלמטה.
וכעת חדל משחקים. הגיע הזמן לחוות כאב חדש ושליטה אמיתית. כולם מדהימים. שולטים שווים וגברים סקסיים אבל שבאים אלי כמו שאני רגילה ואוהבת, באותו סגנון וכריזמה גברית מסתבר שאני מתמסרת.
הסינגל טייל הוצג בפניי ובפניי ישבני הכואב. נעים לי מאד להכיר 😊
והוא שב אלי, הגבר שלי (לא שמעולם הלך). פורם את הקשרים ומרגיע את הרוחות.
אפשר להמשיך להתמנגל. לצפות באחרות בפעולה. ה BFFית מסשנת סולו את הממתק ותענוג לצפות. הכבאי לידי פוער זוג עיניים. אני אתן לה אותו במתנה.
אך לא תם הטקס. אספרגוס מגיע ומזכיר לי. "לך תיקרא לו". הוא בוטח בי מפרגן ומאפשר ואני מוצאת את עצמי מכופפת על השולחן ועוברת סשן ספאנקים נמרץ. למד את העבודה. והשליטה? הנה היא שוב :מחזיק לי העו"ד את הראש שלא אברח.
הרבה זמן נרתעתי ממנה. מהשליטה. פיזיות כן, כאב ועונג כן וכן
אבל הדבר האמיתי? ברחתי ממנטאלי. חשבתי שמיציתי וויתרתי.
לא בא לי לוותר שוב. ובזה אני לא צריכה לחפש. יש לי שלמות בבית.
שולט אוהב מסור מנוסה. בדיוק מה שהרופא רשם. רק נחכה שיפתח הבית מרקחת ונבלע את התרופה.
בטוחה שתרד היטב בגרון.
והמסיבה נמשכת. לא מספיקה להיפרד מהרבה אנשים לצערי. קומץ נותרים ואני בראש בכלל בשלב הזיונים.
"עם מי את רוצה להזדיין?" הם צוחקים ושואלים."עם בעלי כמובן" אני עונה. ואנחנו נותנים שואו על המיטה בחדר הפנימי אבל כולם מתאיידים ואין מצטרפים. חבל.
נמשיך לחפש.
זה היה מאד טוב לאגו שלי שורת המקהלה הזו של המסשנים אבל בשביל יותר? בשביל אינטימיות בזוגות אותה אנחנו מחפשים אין שם לצערי הרב מועמדים מתאימים. או שאני טועה?
נגמר מהר מידי. העיפות השתלטה עלי. היה פאקינג מושלם. יש לי בעל מושלם.
מודה לו שוב ושוב, לפני ואחרי. מפיק העל, אוש שולט העל.
ותודה לכל מי שהגיע, שחגג איתי, לכל מי שרצה וחשק והשתתף באורגיית הצומי,
לחברות המדהימות שלי ולבעליהן שהיו שותפים מושלמים לחגיגה , לביאה סגולה וד', הפוכית ומאסטר מאור.
תם ונשלם הטקס.
חגיגות יומולדת עגול מאחורינו, לפחות עד ברלין באוקטובר והוא כבר מתכנן לנו תכנונים...
