לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 5 שנים. 17 באוגוסט 2018 בשעה 16:15

לנשום עמוק. לתת לגל הזה לחלוף.

זה היה צפוי. החיים נמשכים ואני נשארת עם הזכרונות.

 

אבל יהיו עוד. אולי לא היום אבל יהיו.

אולי לא בדיוק כאלו אבל אחרים.

אני אגרום להם להופיע ולהתממש.

לא באותה הדרך אבל עם הזמן , עם יוזמה ואומץ הם יקרו.

 

אז די לקטר

מה שהיה היה. יהיה עוד הרבה.

הלקח נלמד. המסקנות הוסקו.

נותר רק לפעול.

 

החיים הם למידה. הלב שלי פגיע אבל הוא כבר בן 40 וחווה לא מעט. יש הצטלקויות. לא הכל בר ריפוי אבל הוא עדין עובד.

 

אני לא לבד. אני נאהבת.

ומי שלא אוהב יותר או בכלל, אין לי מה לעשות נגד זה. 

תראי את חצי הכוס המלאה. תשתי ממנה לרוויה ותמזגי לעצמך עוד.

רק אני יכולה. זה לא יקרה מעצמו.

חפשי. עצבי לך את החיים יא מעצבת שליטה שכמותך.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י