היום בבוקר היתה לנו הרמת כוסית לחג. אכלתי קצת מתוק וזה סתם אותי לכל היום.
כמעט לא עבדתי היום, בעיקר התקשקשתי בהודעות עם שלתיאל וכתבתי את כתב ההתחיבות.
אוש קצת התעצב, הוא לא הבין איך משהו שהוא מנסה במשך שנים ש' הצליח בכמה ימים.
הסברתי לו שוב ושוב שזה ממש אבל ממש לא נכון.
השיחה שלי איתו, החיבוק, הנשיקה זה מה ששיכנע אותי ואני מחויבת לכך כי זה חשוב לו.
ש' היה רק הטריגר כי אני זקוקה לקשיחות.
אוש הביא את אבא שלי מהשדה. כל הדרך בכה לו על היד הכואבת (הבכי רץ אצלנו בגנים...).
מזל שהטיסה נחתה כמתוכנן.
שהגיע הביתה נתתי לו לקרוא את ההתכתבויות עם שאלתיאל והוא הבין, אני מקווה...
ואז שאל מה עושים היום...כי הוא חשב ש...
ב-ר-ו-ר-!
אני רוצה! מאדדד רוצה!!!
אז הוא הצמיד אותי לקיר, נתן כמה ספנקים, הוריד לי את החולצה והוציא את הציצים מחוץ לחזיה.
על 4 שלח אותי להוציא לו את הפיצה מהמקרר ואז השעין אותי בעמידה על חלון מרפסת הכביסה.
אין תריסים והשכנים יכולים לראות ה-כ-ל!
זה נורא מפחיד ומגרה. הציצים על המעקה והוא מכה אותי עם הפלוגר.
מוריד לי את המיכנסיים ומשחק לי איתו בכוס הנוזל.
אני יכולה להרגיש את הבליטה שלו מאחורה. איך אני אוהבת שהוא מתגרה מזה.
אחר כך הייתי צריכה שוב לזחול על 4 לסלון, לשבת על הכיסא בלי מכנסיים, רגלים פתוחות ועיניים עצומות.
שמעתי רעשים מוזרים מכיוון החדר וקלטתי שאוש הבריון הזיז את המיטה והאבדה נמצאה!
שחזר שם לי כיסוי עיניים, שם לי את המצבטים האהובים ובחן את הצעצוע החדש שקיבלתי מהמעריץ המופלא.
הביצה על הדגדגן והשלט ביד שלו. עובר תוכנית תוכנית עד שאני מחליטה מה הכי טוב.
ואז משאיר אותה שם ומצלם אותי.
כל הסשן נעשה באוירה טובה ואוהבת.
מרעיף עלי מחמאות, כמה שאני כלבה יפה וטובה.
"מה התפקיד של השיפחה?"
לשרת את אדונה
"כלבה טובה"
מביא חבל מהחדר, קושר לצוארי ואז מוריד וקושר לרגל. חבל הלסו של פורים עכשיו משמש לפתיחת רגלה של הפרה וניקשר לדלת. הוא ממשיך לצלם. "אני רוצה לשמוע אותך, לשמוע מה זה עושה לכוס הרטוב שלך" "תמונות יפות לאלבום" איזה אלבום?!
רוצה כל כך לגמור ולא יכולה. רוצה את הוויב.
בתנאי אחר – שאני מביאה לו את הפיצה.
זוחלת על 4 עיניים עצומות. סומכת עליו שיכוון אותי למטבח בלי להיתקע בקיר.
היא עוד לא חמה ואני מורשת לחזור על 4 ללא כיסוי עיניים.
והוויב, לאחר תחנונים ניתן.
ישובה על הכורסה ברגלים פתוחות, המצבטים שוב עלי והוויב בכוס.
הטלויזיה פתוחה והוא מתבונן בי. מסתכלת עליו, כמה שהוא עוצמתי ככה, כמה שמתענג לראות אותי מתענגת. העונג עילאי לא מרגישה כאב וגומררררת
מורשת להתלבש, אבל עם חולצה חשופה ולחזור לסלון, להגיש לו את האוכל.
אבל אני כל כך רטובה ורוצה את הדבר האמיתי.
זוכה ללקק לו, למצוץ לו בכזאת תאווה. התגעגעתי!
"חכי לי במיטה בתנוחה שאני אוהב"
והוא מגיע וחודר אלי. אני גומרת ואז מוצצת ועולה עליו.
אין לי אויר. אני בהיי.
אני מאושרת.
לפני 17 שנים. 21 במרץ 2007 בשעה 20:33