בשבוע האחרון עברתי להילוך גבוה.
תיקשרתי עם זוגות בסווינגרס ובטלגרם (בעיקר אמרתי לא תודה לאחר החלפת תמונות). נזכרתי בימי הצ'ט הפרימיטיבים בנענע. קל לפלרטט בחזקת האנונימיות. חזרתי טיפל'ה אחורה לגיל עשרים וניסיתי לוותר על הגינונים מפולניה.
קיבלנו החלטה שהשבוע יוצאים!
ולאחר שהתבטל לנו ברגע האחרון אירוח ונילי למהדרין החלטנו על שישי ועל 4play. מועדון חדש קרוב לבית שלהירשם אליו היה כל כך מופרך והזכיר לי את סיפור החלפת הביצה מהעונה השניה של בברלי.
מה לובשים למסיבת חילופים? ג'ינס!
כלומר הוא. .. אני באתי כהרגלי בקודש באדום - שחור רשתי , לא פסחתי על ההזדמנות לחנוך את הקולר והאזיקים החדשים.
את התחתונים שכחתי בבית.
הבאנו איתנו גם תיק עם מעט משחקים כי נאמר לנו שהכל הולך.
האמנם?
המקום יפה. באמת. מבוך נקי ומושקע ואפילו צלב מסתתר בו.
והאנשים?
לובשי מעילים נקרא להם.
במסיבה ונילית שכזאת לא הייתי שנים. וניל וניל וניל.
מתוק לי מידי.
טיפל'ה אווירה מחרמנת לא חשתי. חסר לי כל כך הקינק והפטיש באויר.
והאנשים?
לובשי המעילים... בבגדים נורמטיביים. בחתך גילאים רחב, הרבה מבוגרים אבל היו גם צעירים וחתיכים.
מאד עמוס אז היה קשה לי להתמקד.
המוסיקה זוועתית ובכל זאת רוקדים כי מה כבר יש לעשות?
בבית הוא היה לחוץ. מה נעשה שם?
איך נחליט אם זורמים? איך ניגש לאנשים? יגשו אלינו?
ואני אדישה. מגיעה ללא ציפיות. לא מאמינה שנמצא. לא מאמינה שאדלק על מישהו ומישהו עלי בחזרה. באים כדי לדגום משהו חדש.
ודגמנו.
התישבנו והתישבו לידנו. בגילינו ,לא הטעם שלי כלל וכלל אבל נחמדים והשיחה זורמת ואני רואה שהם בענין. ונילים גמורים. אפילו בדאנגן לא היו.
אוש רוצה לדעת מה אני רוצה ואני מתמהמהת עם התשובה.
לא חשה תשוקה באויר, בכלל ובפרט אבל לא שוללת.
הלכנו לרקוד.
פתאם מחזה מוכר...
זוג מבוגר עם פרטנר/ית מתלבשת.
האישה מספינקהאת וכולם מעקמים מסביב פרצופים.
אני רוצה להרגיש בבית. להסתמך על המוכר אז מעיפה לידם אנשים, מתכופפת והוא חושף את אחוריי המרושתים באדום לעולם.
טראח בום
מספינק לעיני כל. מוציא קצת אינסטרומנטים. בודק רטיבות.
וזה מספיק לעכשיו. זה לא המקום ליותר.
אחר כך הוא מספר לי שניגשה אליו תוך כדי אישה שיכורה שדרשה שיעביר לה את השוט כדי להצליף בי. כמובן שלא עשה זאת אז מצאה לעצמה למי לענות ואמרה לו "לקק לי את הרגלים :-)
הגיע הזמן להיכנס לעניינים. נכנסנו ארבעתנו למבוך. לא היו אורגיות המוניות (לא שחיפשנו).
מצאנו לנו אזור פינתי מוסתר בוילון (שנפתח כל הזמן. ממש הבימה) והתחלנו להתגפף.
שוב הוא שואל אותי מה אני רוצה ואני לא בטוחה. רוצה שהוא יחווה. גם אני לא רוצה לצאת בידיים ריקות והם באמת נחמדים. נעשה וניראה.
אז מתחלפים.
טעם אחר, גוף אחר, ריח אחר, מגע אחר. כואב לי קצת ואני מבקשת פחות. ידיים ופה. ואני מפסיקה הכל.
לא מעונינת בחדירות. הספיק לי.
נהנת מאד מאד לראות אותו איתה. איך הגבר שלי מענג אחרת.
הם מקבלים הכל בחיוך והבנה. עוד התקשקשנו הרבה אחרי והם רוצים שנישמור על קשר.
הם רחוקים אך מקסימים
חמודים אך ונילים
מעוניינים אך אני לא...
בבית כבר קיבלתי את הגוף המוכר והאהוב. פעם שלישית (ביום) גלידה.
מסקנה :
אני בדסמית.
אני לא מעוניינת שיחדרו אלי אלא אם כן אני ממש דלוקה.
מסיבה כזאת , בדיוק כזאת משעממת אותי. אנסה קונספט אחר.
יש לי הרבה מה ללמוד באיך מתחילים עם אנשים, באיך מפתחים ביטחון עצמי ויוזמים.
זוהי רק ההתחלה.
ההמשך יהיה שונה.