צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 17 שנים. 27 במרץ 2007 בשעה 13:38

תזרקו הכל לפח יחד עם כל הפנטזיות שלי.

לאחרונה אני ודן פצחנו בקשר כלשהו. וירטואלי, מנטאלי.
הכל בידיעה של אוש, ובאישורו - כך לפחות בטיפשותי הרבה חשבתי.
לא רוצה לבגוד, רציתי רק לטעום.
אין לי את הפן המנטאלי ואם אפשר לקבל את זה ממישהו אחר למה לא?

אני ואוש חיים בלוח זמנים כל כך שונה זה מזו.
לא נראה לו הענין, זה כנראה מאיים עליו ולכן לא שווה את זה בכלל.
מרגע זה והילך הכל מופסק לאלתר.

יש לי שולט אחד ויחיד, זה שחתם עלי בכתובה.
זה שאני אוהבת ויהיה אב לילדי.

אז למה אני בוכה עכשיו?

מביט לרגע - אויש ואני כבר הגבתי שם {סמיילי של גולם }
לפני 17 שנים
D-HUNTER - אושה כך זה צריך להיות..
אילו דמעות של אושר...
ואני גאה בך ובשולט שלך..
ואם תרצו תגיעו לגבהים מטורפים אני בטוח...
לפני 17 שנים
flashback{ג"ו} - הצייד לפני אמר פחות או יותר מה שאני חושבת.

יש משהו נכון בתובנה הזו, ואת יודעת מה אני חושבת (אני בעיקר לא סותמת את הפה כשאני מסטולה).

הדמעות הן דמעות כי זה קשה להתעורר. זה קשה להיפרד ממשהו שמילא איזה חלק הארד קורי בפנטזיה שלך, משהו שאת רגילה אליו.

במערכת יחסים בדסמית צריך שיהיה אחד מכל תפקיד. אי אפשר לג'נגל עם שני שולטים ולהתמסר באמת ולהפיק משהו משמעותי, בעיני זה כמו להיות מאוהבת בשני אנשים בו זמנית. אחד פוגם בשני.

כשיהיה לאיש לך 100% מרחב תמרון אולי יהיה לו יותר נוח לפרגן לך יותר.

אבל שוב, זו אני ואני לא מבינה כלום במערכות יחסים.

**כותבת התגובה מתייחסת לסיטואציה ולא לאנשים הלוקחים בה חלק.
לפני 17 שנים
Venus in Furs - ** כותב התגובה מתייחס לדברים שנאמרו ולא לאנשים צרי האופקים ובעלי המחשבה הקונפורמיסטית שאמרו אותם. (;


ראשית אי אפשר להפריד בין הסיטואציה לבין האנשים.

שנית, לא היו פה שני שולטים, לכל אורך הדרך הבהרתי מעבר לכל ספק שאוש הוא השולט הבלעדי, כל הוראה שאני נותן הוא יכול לבטל, ושהסמכות שלו עליונה.

כל מה שיזמתי היה במסגרת הגבולות שהוצגו מראש, והשתדלתי מאוד מאוד שלא לייצר מתחים. המטרה המתודית שלי היתה דווקא התקרבות ביניהם, ושיהיו מאושרים יחד, בטח שלא להיפך.

לא היו לי מניעים נסתרים, ועשיתי את זה באהבה ובתשומת לב, ואני מתקפל עם זנבי בין רגלי ללא שום טרוניה.

והאנטר, 'דמעות של אושר' זה אחד משני הדברים המצחיקים שקראתי היום. השני זה 'ונוס ותאום'.
לפני 17 שנים
אושה{אוש} - לשניה אחת שלא תחשוב שלא היית בסדר
אני פשוט מעריצה אותך על חוש הכבוד וההגינות שלך.
אין לאוש תלונות על מה שהיה או על האופן- רק על המינון.
נצטרך לדבר על זה לעומק.
הכוונות שלך היו טובות ואין לך מושג כמה תרמת לי, לזוגיות שלנו.
האפשרות להגשים פנטזיות איתך ועם תהום מרנינה בעיני.
ובאמת ובתמיד האמנתי, ועדין מאמינה שתורמת לנישואים שלי.
אבל כנראה שכחתי את הלקח החשוב - שהכל צריך להעשות לאט לאט.
סבלנות היא לא הצד החזק שלי.

הלוואי והפלונטר הזה יפתר במהרה ועל הצד הטוב ביותר עבור כולנו.
לפני 17 שנים
flashback{ג"ו} - זו בדיוק התגובה שבגללה חשבתי פעמיים אם להגיב מלכתחילה או שלא.
זה בדיוק למה כתבתי שהתגובה מתייחסת לסיטואציה.
לא התכוונתי לרמוז שהיו לך מניעים נסתרים (באופן כללי אני לא בעד רמיזות), לא באתי לשפוט אותך או משהו כזה
חלילה. כדי לעשות את זה אני צריכה להכיר טוב יותר את האינטראקציה ביניכם.
לא אמרתי שאתה לא מכבד את אוש וגבולותיו, להפך (ראה את הפוסט שלי).
יכול להיות שאין שני שולטים בהגדרה אבל תסכים איתי שזהו מצב שהוא לא פשוט ולא ברור ונהיר.

דבר אחרון, הצגתי את **דעתי**, ודעתי בלבד, גם אם אני קונפורמיסטית וצרת מחשבה. אני לא, אבל שיהיה.
אין מה להעלב כי זה לא רלוונטי. אתה יודע מה אני חושבת עליך, ושאני לא מתעסקת עם אנשים שיש לי משהו אישי נגדם.
ומכולם, מי כמוך יודע שאני לא עושה מה שאני לא רוצה.


(מתחילה לשתוק, איף.)
לפני 17 שנים
flashback{ג"ו} - דבר נוסף, ולאחר מכן אני באמת שותקת.

אלה פוסט ותגובות שמתעסקים באושה.
גם אם מי שהיה נוכח היה זרובבל משבט הפלאשמורה ולא ונוס תגובתי הייתה דה סיימ..
לפני 17 שנים
העולם המופלא​(שולט) - את משחקת באש
ואני פוחד עליך
כי את תכווי וחזק מאוד
לא לימדו אותך לא לשחק באש
תסתובבי ותתפסי את מה שיש לך בשני ידיים ורגליים
אני
לפני 17 שנים
הייתי כאן - ואני רק רוצה לומר
כל הכבוד לאוש
שמנסה בכל כוחו לרצות אותך אושה
תחזיקי חזק את מה שיש לך בידיים
לאט לאט תובילי אותו למקום שאת רוצה
המון בהצלחה }{
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י