צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 17 שנים. 27 במרץ 2007 בשעה 12:43

ארועי סופ"ש לא מניחים לי.
ישבתי עכשיו לארוחת צהריים עם החבר'ה מהעבודה וגוללתי בפניהם את חוויותי.
הם נישארו עם הלשון בחוץ.
גם אני האמת. כל כך נהנתי ואני כבר מפנטזת על ההזדמנות הבאה.
למעשה אוש ואני פינטזנו על זה ביחד אתמול תוך כדי זיון.
אוש נראה לכם מישום מה כשתקן, ביריון בישן אבל בסקס הוא ברברן שחבל"ז!
והמילים שלו כל כך מרטיבות! הסיטואציות שמצייר כל כך מחרמנות!
הוא מזיין אותי במיסיונרית ומפנטז שהיא יושבת לי על הפרצוף.
מפנטז איתי ביחד שדופק אותי בדוגי ואני יורדת לה.
גמרתי בכאלו צעקות....
אני כל כך רוצה שוב לטעום!!!

אבל לא על כך רציתי "לשוחח" איתכם.
ענין המוווווו יותר מציק לי.
כל כך מוזר שדבר כזה אינפנטילי הוא גבול אצלי.
תנו לי לבצע משהו מיני בפומבי ואני פורחת.
תנו לי השפלה לא מינית ואני בסטרס נוראי.

והסיוט אינו ניגמר.
הכל עדין מותנה באישור של אוש אבל זה משהו שאני חיבת לעצמי להתמודד איתו.
כל הזמן משתוקקת לעבור גבולות, גבולות שלא חשבתי שיש לי - אולי כי פשוט טרם הגעתי אליהם.
והנה הזדמנות.
הזדמנות להשפלה פומבית אמיתית עבורי שאינה מנוגדת לחוקי אוש (?).

תישאלו אותי למה ומדוע?
למה זה משפיל? נשבעת לכם שקשה לי לענות על זה.
אולי אובדן הנשיות
ההשפלה בלהיות פרה
לשחק כמו בשיעור דרמה
לעשות משהו שיגרום ללעג

למה את מתעקשת לנסות שוב?
התוכי הורה לי.
למה את חייבת לו משהו?
כי ככה החלטנו.
ולמה בכל זאת?
כי לא הגיוני שאני אשתפן ממשהו אינפנטילי שכזה!
לא הגיוני שאני אתבכיין שרוצה שליטה ושסופסוף מעמידים אותי מול משימה קשה אני אתפנק ואברח ממנה. צריכה לעמוד מול הפחדים שלי, במיוחד שהם כאלו אינפנטילים.

אז זהו זה. הוחלט (במידה ואוש לא יצילני)!
במפגש הבא, מתי שהוא לא יהיה אני חייבת לדן מוווווווווווווו אחד גדול אמיתי מכל הלב.

Venus in Furs - לא מוווו אחד.

המשימה המקורית היתה 2 דקות שאת במרכז החדר, ואת לא משחקת אותה פרה, את הופכת להיות פרה. את נכנסת לזה, את עומדת על ארבע, פועה, חושבת מחשבות של פרה, מתנתקת מהכל ופשוט נהנית מלעמוד באמצע המרעה ולהיות פרה.

עכשיו, זה בכלל לא יגרום ללעג, זה יגרום להערכה עצומה אצל כל הצופים, במיוחד שהם יודעים כמה זה קשה לך, ובמיוחד אם תבצעי את זה בצורה מעוררת הערכה, כלומר, כמה שיותר להיכנס לזה.

והמפגש הבא לא רחוק בכלל בכלל בכלל.... (;
לפני 17 שנים
מביט לרגע - ונוס צודק יקירתי , כמה שיותר תיכנסי לזה , יחד עם הקושי שלך , יעריכו את זה יותר .
אבל רק כשאת מרגישה עם זה טוב .
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י