צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 5 שנים. 2 באפריל 2019 בשעה 8:41

אין בינינו בדסמ או לפחות שליטה 

כבר תקופה ארוכה

בגלל א ב ג 

 

הסשנים המועטים שהיו לאחרונה (במסיבות)  היו בעיקר טכניים. 

גם עם אחרים פחות יוצא לנו להתערבב

 

לא בטוחה מה דעתי על המצב הזה. 

תקופה ארוכה לא רציתי לחוות מעבר לפיזי.  האגו שלי לא איפשר זאת

אבל יש בכך איבוד תוכן.

אני נתקלת בפייס בפוסט אחר פוסט של פרופיל פיקטיבי זה או אחר שמדבר או שר על שליטה,  כניעה,  התמסרות

ואני לא מתאמצת בכלל לקרוא.  מייד מדפדפת הלאה. בורחת מכל התחושות הללו שהן לב הענין. 

כי בשביל מה לי לחזור אחורה? 

הייתי שם,  רציתי בזה

חוויתי כך או אחרת. 

החלטנו שהזוגיות שלנו מתאימה לדברים מסויימים ולא לאחרים. 

 

מרגיש לי ריק

הכוונה היתה למלא את הריקנות הזו בריגוש מיני עם אחרים

מה שלא הולך לנו.  רצף של כשלונות

ואני מיובשת.  

 

מתי אני נדלקת?  שיש תכלס

שהעובדות בשטח קיימות,  שיש מישהו,  שיש אופק,  שיש אירוע. 

שזה הכל באויר,  הלא נודע מכבה אותי. 

איפה אני ובדסמ? 

איפה אני ומיניות? 

 

כשיש לנו סקס הוא מדהים. 

הוא מלא תשוקה ורגש

אבל החלטנו שנינו שזה לא מספיק לנו. 

מה לא מספיק לי? 

האוירה? התוכן?  לא יודעת. 

 

אני מנסה לדמין אותנו בסשן.  כזה אמיתי ואינטימי ואני לא מצליחה.  אני לא שם.  אבל גם וניל לא מרים אותי. 

 

קראתי אתמול לילדים סיפור לפני השינה.  "משעמם לי".

יותם משועמם ואבא לוקח אותו למסע עם פיראטים,  חיות משונות וחייזרים. 

בסוף בבית הוא מבקש להשתעמם. 

 

משעמם לי.  הייתי במסע עם פיראטים, 

חיות משונות וחייזרים. 

בסוף בבית אני מוצאת את עצמי משועממת

ומשעממת. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י