יום שישי שעבר התארחו אצלנו זוג חברים ונילים.
באיזה שלב אנחנו הבנות פרשנו לחדר המחשב כי רציתי לי להראות לה את אתר מתחתנים (בדרך גם הראתי לה את הכלוב...) ופצחנו, כמו תמיד, בשיחה טובה ועמוקה.
במקביל יכולנו לשמוע את הגברברים מקשקשים על עבודה, בורסה, ספורט ואלוהים יודע מה עוד.
אתמול ניפגשנו שוב. הבנים לחוד והבנות לחוד.
שחזרנו הביתה מסתבר שהפרענו לבנים באמצע ויכוח סוער - על ליסינג...
אללא איסתור!
באמת על זה גברים מדברים?!
איזה שיעמוםםםםםםםםם.
הדיכי של הימים האחרונים מתחיל להתפוגג לי. והרבה בעקבות שיחות טובות שהיו לי:
שלשום נפגשתי עם סקארלט ואישתה.
שתי בובות יפות, אינטליגנטיות ורגישות.
נעמתן לי כל כך וגרמתן לי לחשוב.
חייבות לעשות זאת שוב! ואוש גם רוצה לפגוש אתכן.
אתמול לאחר העונש שנתן לי התוכי המחונן- עונש שעשה לי טוב וגרם לי לחשוב (אני חושבת הרבה לאחרונה) ניהלתי שיחה מרתקת עם סי (כן, כן.. את לא אוהבת שמזכירים אותך אבל לא יעזור לך).
ישבתי על הספסל בגן, נשמתי אויר, למדתי דברים חדשים וחשתי כיצד החיות חוזרת אלי.
הרגשתי מן שחרור שכזה, לא עוד הגעה לבית חשוך, ישיבה מיידית מול המחשב ובלבולי בייצים ברפת.
יש חיים גם בחוץ!
הייתי כנראה זקוקה לתזכורת.
אתמול ביציאה עם הונילית הבנתי משהו.
זה שאני כל הזמן מקטרת על החברים הונילים שלנו לא קשור בכלל לבדס"מ!
קשור לענין ולכימיה.
אני פשוט משועממת משיחות על עבודה,כסף, ועגלות.
מענין אותי לדבר על חברות, יחסים, אהבה, זוגיות, משפחה, שאיפות, מיניות
דברים מהותיים ולא שיטחיים.
שיחות חולין משעממות אותי ואם מדברים מהלב אין צורך באקשן כדי להתרגש.
ועכשיו יום שישי - הריטואל הקבוע.
סקס מעולהההה
ארוחת צהריים מול אבודים
שינה טובה
ויציאה לדאנג'ן.
נתראה שם.
}{
לפני 17 שנים. 20 באפריל 2007 בשעה 11:50
