אושה לנד

סתם כותבת, לא התחדש כלום
אני שרויה במצוקה, במרה שחורה
חוסר הידיעה מפריע לי אבל תחושת ההשפלה והכשלון צורבת עוד יותר
הייתי אמורה לשמוח כל כך, מצפה לי מחר יום של חגיגות ואני פשוט לא מסוגלת
חיבת לשחק אותה מחר שמחה מול ההורים, לא לגלות להם כלום
לא מעונינת בביקורת.

באמת שהתכוונתי להשתפר. יש צדדים שאני אוהבת. יש ימים שאני באה הביתה מחויכת ומסופקת
אבל כרגע מרגישה מושפלת ומאוכזבת
מאוכזבת מעצמי שנתתי לחיים שלי להדרדר ככה
זו תהיה העבודה השניה ברציפות שמפטרים אותי ממנה ולא משנה מהן הנסיבות המקלות.

לא יודעת מה לעשות, לא יודעת אם יש מה לעשות
צריכה לבדוק כמה דברים, לא בטוח שיש החלטות לקבל
לא יודעת מה נמצא בידיים שלי.

אני יודעת שיש לי חסרונות לרוב
לדקה אחת לא חשבתי שאני העובדת המושלמת
אני מחזיקה מעצמי אדם שמודע לעצמו אבל חשבתי שהיתרונות עולים על החסרונות
טעיתי, כנראה הייתי שחצנית מידי
אז אני מתרצת את זה כאינטריגות פנימיות, בשינוי מצב אבל שורה תחתונה "אושה אשמה"
ההלקאה העצמאית לא נועדה כדי לעורר רחמים, אלה לא יעזרו לי
יש סכנה בשחצנות, בהרגשת חוסן כי כשהאמת טופחת לך בפרצוף היא כואבת פי כמה וכמה.
אני מודה שהתחזקתי כאן אבל כאן זה לא שם. כאן זה רק למראית עין.
שם בחוץ אני כלום.

לא יכול להיות שכולם טועים ואני צודקת
אי אפשר להאשים כל הזמן אחרים
אני טעיתי כאן ובגדול אבל לא מוצאת את הכוחות בעצמי למחול על כבודי ולשפר את הכל
לא מתאים לי לחייך
לא מתאים לי לשרת
לא מתאים לי להיות נחמדה
לא מתאימה לי העבודה כאן
אך אני זקוקה לכסף וחשבתי שאוכל לסחוב עוד קצת, עד שאדע מי אני

זה לא ניעור
זה לא לטובה
זה אסון
ונראה לי שאין לי שום ברירה ולעוף עם הרוח
לא מאמינה שאמצא עבודה אחרת כרגע
יודעת שהולך להיות באלגן רציני בבית
אוש יכעס, כבר היינו בסרט הזה
מוסר העבודה שלו אחר, הוא יכריח אותי לעבוד וזה לא שאני לא רוצה, רק לא יודעת איך ובמה
יש נסיבות אחרות, יש תירוצים מכאן עד השמיים
שורה תחתונה החיים קשים
בלחי אחת את מקבלת לטיפה ובשניה סטירה עזה
פעם שעברה הוא הציע לי נישואים ופוטרתי
זה כנראה מסלול החיים, ההיסטוריה חוזרת על עצמה
ואני לא לומדת מטעויות

לא הבנתי למה מגיע לי. אני אדם רע. לא מגיע לי פרס
אז הנה - קיבלתי את עונשי
רק חבל שאני לא מאמינה בזה.. לא מאמינה בכח עליון, בשכר ועונש
אני הובלתי למציאות העגומה הזו
למרות שנח להאשים אחרים, האשמה כולה בי.
אני אוכל את הדיסה שבישלתי למרות מרירותה.
אנסה להתנחם בכפיות הסוכר שהחיים מזמנים לי.

חשבתי שהכתיבה תעשה לי טוב
לא חל שום שיפור
אני עדין דומעת
עדין כישלון
עדין לא יודעת מה עושים עכשיו