ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 16 שנים. 15 ביוני 2007 בשעה 14:36

תודו ששלוש פעמים ביום + וויב (ואנחנו רק במחציתו) זה הספק לא רע בכלל בשביל הקרחון שהיני.
לא יודעת מה קרה, אולי ההרגשה הפיסית שהשתפרה אבל פתאם בא לי.
וזה כל כך קל לפתות אותו.
מזמןןןןן לא היה לנו סשן אבל כל מיני מחוות קטנות מרטיטות לי את הלב ואני מקווה שלאט לאט נחזור גם לזה. לא בא לי השפלות ואפילו לא כאב אבל בא לי להרגיש את השליטה שלו עלי.

חזרנו לא מזמן, כל אחד מברית אחרת ותיכף נצא למסיבת רווקים רווקות בפלמחים.
מקווה שיהיה כייף.

עדין המחשבות על העבודה לא מניחות לי אבל נמאס לי להיות פסימית.
אני אשתדל להשתפר
אשתדל להחזיק מעמד
וכמו שאמרתי - יש לי עוד ארנבת (או שפן) בשרוול...

אז שתהיה שב"ש
תהנו לכם במסיבת ה70, אנחנו כבר לא נבוא
אבל ריקדו ריקוד גרובי אחד בשבילי

בביי

Venus in Furs - "לא בא לי השפלות ואפילו לא כאב אבל בא לי להרגיש את השליטה שלו עלי."

זה כמו שאני אוהב את מאוד את הים חוץ מהרטיבות והמליחות והקור של המים, והחול וזה שאין שם מזגן (;
לפני 16 שנים
אושה{אוש} - לא... זה כמו אפשר לאהוב את הים בלי הצפיפות והזפת.
אין חובת כאב והשפלות בסשן (וכמובן השפלה זה משהו מאד גמיש)
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י