מתאים לי להתעצבן משטויות, זה כל כך אני לקחת ללב דברים מטופשים.
אני עוברת משהו אמיתי, רציני וקשה פי אלף אז למה הם מצליחים לחדור לאי-שלווה שלי ולטמטם אותי עוד יותר?
כל הזמן טענתי שזה ענין של זמן, שזו בדיחה, שמדובר פה במשהו כל כך שולי ואינפנטילי שחבל להתאמץ להתלהב ממנו. אבל הם הכניסו בי התלהבות. יצאו בסיסמאות מטופשות כמו מובילה חברתית, השרו עלי בטחון, העלו אותי גבוה.
ועכשיו? האושיה עשתה את שלה - גם ככה הדיבורים הנוכחיים סתם מדכאים ולא מתאימים לאתר של סוטים. היא כבר לא סוחבת אחריה את החבר'ה "הנכונים", הרפת מיצתה את עצמה, אין צורך בארגון מפגשים, הכל התפרק ממילא.
לא השלתי את עצמי, מדובר הרי בדאחקה חביבה ששיעשעה אותנו קלות אבל למה צריך לגמור דברים עם טעם רע?
מתאים לי להתעצבן משטויות, זה כל כך אני לקחת ללב דברים מטופשים אבל עכשיו אני שואלת את עצמי - למה לי בכלל? באמת שיש לי דברים חשובים יותר להתרכז בהם מצבע הגופן ומי האדיוט התורן.
בוחרת לחזור למקומי הרגיל, שמה בצד ומי שרוצה וחשוב לו כבר ימצא אותי.
לפני 17 שנים. 3 ביולי 2007 בשעה 13:39
