ניסינו
לא הלך
לא היה לנו סשן כבר המוןןןןןןןןןןן זמן
הסיבות ידועות, אין צורך לחזור ולהתבכיין עליהן.
נורא בא לי. אוננתי קצת בימים האחרונות, איזו מילה נוראית 😒 , נראה לי שעדיף להתחיל שוב את המשפט : ביליתי קצת זמן איכות עם הוויב בימים האחרונים תוך כדי פנטזיות השפלות אנאליות פומביות, שום דבר חדש בעצם... אבל התחלתי להתגעגע.
לא מתגעגעת לכאב (לא מסוגלת לעמוד בזה עכשיו), גם לא יודעת אם מתגעגעת להשפלות.
אני מתגעגעת לתחושת המיניות, לסקס שהוא לא רק זבנג וגמרנו, לריגוש, לרטיבות, לאקשן.
כבר ביקשתי ממנו בעבר אולי לנסות, אולי איזה סשן שעווה טוב שלא ממש עשינו והוא אמר שיחשוב על זה.
מניחה שזה לא כל כך חסר לו, סקס רגיל אם הוא מקבל זה נס.
אתמול בלילה עשינו שידור חוזר של הלילה הקודם. צפינו בחשפניות באגו והתחלתי לגעת בו.
האיזכורים על המסך של בדס"מ שינו את אופי הדברים והיה ברור לשנינו שהנה ההזדמנות לחזור לעצמינו. הוא התחיל לצבוט אותי בפיטמות וחשבתי שאני מתה. זה לא הרטיב וזה לא גירה, זה רק כאב. אבל הוא גירה אותי וגם האפשרות לסיטואציה שאני מחכה לה. אז הוא התחיל להספינק אותי וניסה לזיין אותי בדוגי. כל מכה הרגישה לי כמו עקיצת כאב מעצבנת וגרמתי לו לצאת ממני.
מיד הוא הבין שאין מצב אבל קראתי לו אלי. רציתי זיון עם חיבוקים ונישוקים ואכן היה כזה. ועוד כזה טוב...
לא היתה דרמה או משהו, רק המון אהבה אבל גם אחרי הנושא הציק לי.
הוא גבר טיפוסי, אין לו חשק לדיבורים אחרי סקס. הוא רוצה לישון! אבל נתן לי קצת לפרוק מהלב.
זה הרי לא ביג פאקינג דיל אבל אני שונאת שאני במצב הזה!
אני רוצה לרצות!
העניינים הרי יחזרו למצב הקודם כאשר... ובינתיים עלי להמתין בסבלנות ולהתרכז בדברים אחרים.
ובנושא אחר, חזרתי לעבודה היום אחרי שבוע מחלה, אין צורך לפרט על העומס אבל יש איזה ניצוץ תיקווה. משהו שאם הוא יקרה אני אהיה כל כך מאושרת!
נחיה וניראה.
לפני 17 שנים. 5 ביולי 2007 בשעה 10:31