חזרתי היום לעבודה עם המון חששות.
הקשבתי בימים האחרונים למשפחה וחברים ואני מנסה ליישם את מה שאמרו לי :
להתרכז במה שחשוב. לעשות את העבודה כפי שהיא ולא מעל ומעבר ובטח שלא להילחץ.
אז הגעתי לעבודה ויש פוללללל מה לעשות. לא חסרים אנשים שעולים לי על העצבים כאן, במיוחד הפקאצה שאני רק מסתכלת עליה ומקבללת חררה אבל עכשיו לקחתי לעצמי כמה דקות, אני גם ככה לא אוכלת אז זו ההפסקה שלי. הראש לא מתנקה כי אני עדין כאן בלב הרעש והטלפונים אבל כמה דקות בעולומות אחרים רק יטיבו עימי.
אני חיבת ללמוד להתרכז בדברים טובים. אני מרגישה כמו קפיץ מתוח שרחוק מילימטר מפיצוץ.
חיבת לחשוב חיובי
חיבת לחשוב חיובי
חיבת לחשוב חיובי
"טל על גבי ורד, כפפות לעת חורף, שפם חתלתול מדגדג את העורף. ניר עטיפה חום ומה שתחתיו - אלה מקצת הדברים שאוהב"
אז אולי אעשה רשימה? של השמאלץ במיטבו? שניה.. הפקאצה מולי ובא לי להקיא.
היא רוצה אישור מהרופא שאני בהריון. חחח כנראה הם כל כך רוצים לפטר אותי! יאללה שיזדיינו
איפה הייתי?
אוכלללל! - כרוב ממולא של אמא שלי, פסטה שלי, העוגיות של חמי. פאק! אני יכולה להמשיך ככה שעות! הבעיה שאני מורעבת אז זה כנראה לא רעיון כזה טוב. נחשוב על משהו אחר.
אוף זה קשה. הראש שלי שוב בעבודה ופיטורים כן או לא.
מי ממכן שהיתה בהריון - ביקשו ממכן אישור כללי מהרופא על היותכן בהריון (בלי קשר לאישור בדיקות לטובת ימי מחלה)?
מנסה לחזור לתלם.
אני אנסה לחשוב על הדברים החיובים הקרובים - יום חמישי (ארוחת מומולדת עם חברים) שישי (ארוחת לא מומולדת עם חברים) אבל איך אשרוד את הימים עד אז?
NEXT צריך לחשוב על משהו רלונטי לדקות אלו, להיכנס קצת לאושהלנד.
קשה לי בלי מוסיקה ופדיחות לשיר כי יש מישהו מולי.
עלה לי בראש השיר של קטטנויה, מאלדר וסקאלי, אלא מה. זה עזר לשניה וחצי.
לא עובד לי היום. העבודה לא מניחה לי.
אני אנסה שוב אחר כך.
לפני 17 שנים. 15 ביולי 2007 בשעה 11:03
