לפני 12 שנים. 25 באוגוסט 2012 בשעה 21:48
נכנסתי למיטה לפני שעה. עייפה כדבעי, ולקחתי איתי איזה ספר, לקרוא כמה עמודים לפני השינה.
עכשיו סיימתי אותו, והשינה ממני והלאה.
במשך כמה שנים כמעט ולא קראתי ספרות כזו. התאהבתי בספרי עיון וזה כל מה שעניין אותי; עובדות, דיוק, פרטים, מידע, אמת. ואספתי אותם אליי בדבקות ואהבה ותשוקה מרוסנת, ואל הפרוזה הפניתי כתף קרה. היא היתה האחות הקטנה, המפותלת, המסובכת, זו שצריך לגדל ולהבין, להתעמק ולגלות אליה סלחנות, לחנך ולשקוע לתוכה בסבלנות.
ופתאום, לא ברור בדיוק מתי, היא חזרה לחיי. ואני מרשה לעצמי לבכות, גם במקומות הלא נכונים, לכעוס על פסקה שלא במקומה, להתמרמר על בחירת מילים, להתענג על אחרות.
אולי הייתי זקוקה להפסקה הזו כדי ללמוד לאהוב אותה מחדש.
