מטען עודף

אני מפצירה בעצמי להתמקד. אני יודעת שזה מה שצריך. זה מה שצריך, לא? להתמקד. כמובן שאני קודם צריכה להבין מה אני רוצה, ועל הדרך גם מה אני צריכה. כי יש כל כך הרבה הסחות דעת, חלקן נעימות ורכות, חלקן נוקשות ומטרידות, וכולן לוקחות את המחשבות שלי ומטלטלות אותן מפה לשם, בריקוד מבוהל ולא מובן. הדרך הטובה ביותר לפתור את הבעיות היא לקחת דף ועט, כי אני לא מוצאת מחדד וכל העפרונות שבורי חרטום, ולנסות למפות בצורה הכי רציונלית שאני מצליחה לגייס, את היתרונות והחסרונות. הבעיה היא שאין לי מושג. אני לא יודעת. זה הדבר היחיד שאני יודעת. כל השאר הם ניחושים; אולי ניחושים מוצלחים ומחוכמים, אבל ניחושים, שיכולים להיות מוטעים ולהוביל לתוצאות שאולי אינן הרסניות אלא סתם גרועות, בעוד שהאפשרויות הטובות מוטלות בצד, משועממות ודחויות, ושמחות לאיד. וגם עט לא מצאתי.