אז יש לי רעיון.
משהו כמו צנצנת פנטזיות, משחק שמעולם לא התקיים במציאות כפי שאנו מכירים אותה, לזוגות שקשה להם לדבר זה ומעדיפים למשוך פתקים מצנצנת, בה כל אחד כותב את הפנטזיה שלו. אבל פה לא תהיה פנטזיה אלא שורה. היא יכולה להיות מינית אבל לא בהכרח. והשורה הזו צריכה להיות חלק מהסיפור, שגם הוא יכול להיות מיני אבל לא בהכרח, שייכתב על פיה.
אבל אם נניח בצד את הצנצנת, אפשר להניח שבכלל לא צריך צנצנת, כי השורה הזו ממילא תגיע במפתיע. נניח מאיזה מייל, או ממשהו שקוראים איפשהו, או ממישהו שעומד מאחורי מישהו בתור, נניח בדואר, כשהפקידה האיטית לא הגיעה, בטח עניין של שפעת, והצפיפות בסניף הופכת את שיחות הטלפון של מי שמחכה ואין לו סבלנות לחכות כי הוא בכלל בדאבל פארקינג, למשהו שגם מישהו שאיננו בדאבל פארקינג ודווקא יש לו סבלנות, יכול ליהנות ממנו. או ממשפט שאחד מאלה שיצאו איתך לצהריים בעבודה אמר. או משפט שקראת בסיפור אחר, ופשוט עיצבן אותך שלא חשבת עליו קודם, פשוט עיצבן. זו לא העתקה, אפילו לא השראה, אבל זו בהחלט שורה.
וזו בכלל לא חייבת להיות שורה. זו גם יכולה להיות מילה, או אוסף של כמה. מצד שני, גם צנצנת זה משהו שצריך לקחת בחשבון.
