מטען עודף

אתמול נשברתי. עמדתי ברמזור והכתבתי לעצמי את הפוסט הבא שלי. מדי פעם עצרתי, תיקנתי מילים, שייפתי משפטים, עימדתי יפה, ונעצרתי לפני ה"שלח" בשל הסיבה האפרפרה שלא היה לי בלוג. עכשיו יש.

לכאורה, הייתי יכולה לפתוח אחד עוד קודם, אבל היחס שלי לבלוגים עומד על משיכה-דחייה. אני נורא אוהבת לכתוב. מדובר בהתמכרות אמיתית, כולל התסמינים. הדחייה קצת יותר מסובכת, ומורכבת בעיקר מפחד להתערטל בפני זרים, והרגשה שכולם יודעים עליי הכל.

ניסיתי לכתוב במקומות אחרים, אבל זה לא היה זה - הרגשת השונות הזו לא מוסיפה למי שרוצה להרגיש כמו בבית, אז הנה אני פה, מתחילה (שוב) את הבלוג המבוסס על חיי האמיתיים.