לפני 18 שנים. 27 במאי 2006 בשעה 13:01
הוא מבקש ממני להפריד בין החיים שלי איתו והחיים שלי בכלל, ואני פשוט לא מסוגלת.
קשה לי לתאר עד כמה הוא משמעותי עבורי, עד כמה אני קשורה אליו באהבה כל כך סוחפת, ואני פוחדת, ממש פוחדת, שזה ישתנה, שאנחנו נשתנה.
אני פוחדת לחיות בלעדיו, למרות שיש לי חיים עשירים, ואני כבר לא ילדה. אני פוחדת לעבור את היום בלי הדמות שלו שמשתקפת בתוכי, ובלי הקול שלו שמתנגן בי.
קודם החיים שלך, אמר לי אדוני, קודם המשפחה, העבודה - רק אחר כך אני.
הוא תמיד מדבר בהיגיון, הוא תמיד שקול, יודע, מקבל החלטות באופן רציונלי. אני שקופה, נקרעת בידי הרגשות שלי.
ואני לא יכולה לדמיין את החיים בלעדיו.
