מטען עודף

כבר כמה ימים שאני שקטה באופן מחשיד, כאילו שכיבו אצלי את המפסק. לא רע לי, גם לא ממש טוב. סביר, בסדר, נחמד, אין מה להתלונן - בדיוק מה שצריך לענות כשמישהו שלא באמת מתעניין בך שואל מה שלומך.
אני בעיקר מבשלת. הכל נכנס ויוצא מהתנור שלי, מהסירים, מהמחבתות. הכיור מלא, המקרר גדוש, גם המקפיא.

קראתי קצת היום, והרגשתי שאני נרדמת כמעט. התעורתי עוד לפני עצימת העיניים, כשבחלקיק שינה אחד, ראיתי אותו עומד מולי, כועס. נבהלתי. התעוררתי. למרות שידעתי שזה לא באמת, רצתי למחשב, כדי לראות אם אדוני מחפש אותי. הוא לא היה, אבל השינה כבר נמלטה ממני.

די קריר לשבת בגופיה מול החלון הפתוח, ותיכף יולי יגיע.