לפני 18 שנים. 13 ביולי 2006 בשעה 19:12
יש לי הפוגה קלה.. וכן. אני עדיין בעבודה.
זה לא נגמר הסיפור הזה.
אולי.. כשתיגמר המלחמה.. אני אוכל ללכת הביתה, ולרדת עם רוני המסכן שלי.
אבל אני סומכת עליו. הוא יודע, שאם במקרה אני לא מגיעה, הוא תמיד יכול לחרבן במרפסת.. ואני לא אכעס. מתוק קטן.
מה קורה לה אני שואלת את עצמי. האם היא חוששת. או שסתם לא מרגישה טוב עם עצמה, כדי לפגוש אנשים חדשים. השארתי לה את הטלפון שלי אפילו, והיא.. לא משמיעה כלום. לא קול, ולא צלצול.
משהו היה נעים בהזדהות, במצב המשותף, בגורל, בשמות. אולי יותר מידי נעים. ואולי, פשוט לא מתאים עכשיו. אבל בכל זאת..
איפה את?
