7674

זהו.. הלך היום שישי. באופן סופי.
לא שלא צפיתי את זה, אבל עדיין, קיויתי, עוד קצת, שאולי כן יהיו לי כמה שעות של נחת. בבית.
אז לא.
אם אחרי כל זה, אני אמצא את עצמי במצב מאונך ויציב, אולי עוד אגמור את הלילה באיזו מסיבה.
למרות שלא ממש בא לי. אבל אולי יבוא. נראה איך יתפתח היום.
שואלת את עצמי עד כמה אני כותבת לך, ועד כמה לי.
עצם העלאת השאלה הזאת, אומרת שאתה לא נעדר מהעסק. במובן מסויים - לצערי.
אבל אני אמשיך עם עצמי. ואתעלם ממך. לפחות פה. לפחות עכשיו.
למרות שנכנסת אדוני.. או הו.. איך נכנסת.
כאילו לא חסר לי לחץ בחיים, שעכשיו אני מכניסה גם את העסק הזה למערכת.
אבל העסק הזה, הוא אחר. והלחץ ההוא, החיצוני, הוא לא ממש לחץ. ועוד אימא שלי על הראש.. שזה אולי, כן קצת לחץ. בקיצור, אם אני אעבור את השבועיים הקרובים, עומדת על הרגליים, ושפויה.. אני אטפח לעצמי על השכם, באמת.. מכל הלב.

והנה...כבר מרגישה שמאבדת את השפיות.