לפני 18 שנים. 12 באוגוסט 2006 בשעה 21:33
כן.. אני בהחלט מתעוררת. אבל אני חושבת שההתעוררות בכלל לא קשורה לעולם הזה.
אבל עדיין, שוחחתי עכשיו עם מישהו, על השליטה, על מה עושה לי, ומה עושה לו, ופתאום התשוקה הזאת, להתמסר, החופש הזה בחוסר אחריות, בחוסר שליטה, פתאום זה משך אותי, פתאום רציתי את זה, יותר מהכל.
אז כן. גם זה, עורר אותי. וגם בכלל, הכל, מעורר. והטלפונים מעוררים אותי, והאוכל שאני לא אוכלת, והבירות שאני שותה, וההצעות שאני מקבלת. הכל פתאום מעורר. ולא אכפת לי אימא שלי, אני אעשה מה שאני רוצה, בלי לחשוב עליה בכלל.
כמובן, לא בבית. אבל עדיין, אני אעשה.
אז קדימה. הפועל.
קדימה אני אומרת, ובמחשבה אחת אחרי זה, איזה קדימה ואיזה נעליים. אין לי חשק. אין לי כוח. לעזאזל, בחיי, מה קורה לי.
לא יודעת מה אני רוצה.
אה כן, אני יודעת.
תשוקה. זה מה שאני רוצה.
וזה מה שאין.