נזפו בי שאני נדנדה. מתנדנדת. פעם ככה, פעם ככה. נו.. לא סתם מזל תאומים.
אבל הנדנדה הרגשית הזאת, איתו, באמת מסחררת אותי.
הפעם, לטובה.
מלא אהבה. מלא עומק. מלא נתינה. מלא הוקרה.
ו.. תשוקה. ו.. כאב. ו..בדסמ.
כנראה שחלומות..אחרי הכל..באמת מתגשמים.
הוא ישן כל הלילה, כמו תינוק. ואני התעוררתי לי, ככה, בחמש בבוקר, כנראה כדי להסתכל עליו, כדי להיות במצב ערות בזמן שהפלא הזה נמצא לידי. במיטה.
כמובן שקיבלתי בתמורה שתי אורגזמות לא רעות בכלל, ככה, על הבוקר.
אבל גם אם הן לא היו מתרחשות, זה עדיין היה נפלא.
ככל שעובר הזמן, ואנחנו מעמיקים בהיכרות שלנו, אנחנו יותר מתאהבים.
וזה יפה. מאוד יפה. להיות שם, וגם להסתכל על זה מהצד.
כמובן שזה תלוי נורא בי. אם אני בדאון, הכל יראה לי חרא. ואם אני בטוב, בהשלמה, בהנאה -
אז לא נותר לי אלא לראות שיש לי אוצר ביד.
אוצר!!!
לפני 18 שנים. 1 בנובמבר 2006 בשעה 17:41
