אני דוחה כל דבר לדקה ה-90, ככה זה בכל דבר. בעוד יומיים צריכה לתת הרצאה בעבודה- לא משהו רציני- אבל אני בלחץ מזה. הלחץ בא רק כשאני חושבת על זה ולכן אני מעדיפה לשכוח.
כמה פעמים במהלך השבוע ניסיתי להתכונן ולא הצלחתי כי - שוב- לחשוב על זה הלחיץ אותי. היום מצאתי שעה, התרכזתי קצת ובאופן די חפיף סיימתי עם העניין. מחר אעבור על זה שוב וזהו. קשה לי מאוד להיות יסודית בעניינים האלה.
ולמה אני כותבת את זה? כי קורה לי משהו דומה עם נושאים מאוד משמעותיים שקשורים לחיים שלי, כמו זוגיות למשל. אין לי זוגיות ואני רוצה, אבל לחשוב על זה מאוד מלחיץ אותי. אז העדפתי לא לחשוב על הנושא במשך כמה שנים (נשמע מוזר אבל זה בערך מה שקרה).
מצד שני אני חושבת, אם אני עושה הכל באופן חפיף, אז עדיף בכלל לא להכנס לנושא של זוגיות כי שם לדעתי אסור להיות חפיף.
מעניין אותי איך אני אדע מתי הדקה ה-90 הגיע :)
לפני 16 שנים. 26 בינואר 2008 בשעה 16:40
