שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בת עולם ומלואו

המקום בו המילים מקבלות חיים...

...

לפני 16 שנים. 25 בינואר 2008 בשעה 16:41

ברגע אחד הסתכלתי על עצמי
ממקום אחר, לא מתוכי
ראיתי את חיי עוברים
ואת מי שאני
מכלול של ארועים ורגשות
הרגשתי על גופי מאוד חזק
שאין דרך חזרה
אם ארצה או לא
אלה הם חיי
עם כל הכאב שבהם
יש גם יופי
לפעמים זה שווה

ניני - כתבת יפה בת.
לפעמים במקום הכי כואב מוצאים גם יופי מיוחד,
שלא היינו רואים במקום אחר...
}{}{...
לפני 16 שנים
בת עולם​(לא בעסק) - אני בימים של למטה, לא קל שם לראות...

}{
לפני 16 שנים
מתפתח - נשמע לי הארה.
כן ירבו.
לפני 16 שנים
בת עולם​(לא בעסק) - לא יודעת אם עד כדי כך

:)
לפני 16 שנים
מתפתח - 'מי שאני, מיכלול של ארועים ורגשות'
'ברגע אחד הסתכלתי על עצמי ממקום אחר, לא מתוכיW

אם צריך אני הולך גורר לבלוג שלך פרשן בודהא באמצע המדיטציה שלו ברישיקש. או זן, או טאו.
'אין דרך חזרה ... אלה הם חיי'
אולי גם יהדות, קבלה, היום זה פולפולרי.

'עם כל הכאב יש גם יופי, לפעמים זה שווה'
אלה ההארות יקירה, אין יותר טוב מהן.
לפני 16 שנים
בת עולם​(לא בעסק) - אתה יודע, הרגע הזה שמבינים הוא גם קשה
זה כמו להתעורר מאיזו תרדמת
לפני 16 שנים
מתפתח - גם על 'כמו להתעורר מאיזו תרדמת'
היו אי אילו מורים רוחניים (שלא לומר: מאסטרים)
חותמים בשמחה כמשפט שמתאר הארה.
ובכלל, מישהו אמר שיהיה קל?:)

רק טוב.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י