אמרתי וחזרתי והתרעתי בו ... זה זמני, יש לי משפחה שלא אפרק וסטייה שעתידה לגאות על גדותיה אם ארעיב אותה יותר מידי זמן.
כל אימת שאני באה לביתו, הגדול מידי, מהדהד בריקנות של אולם מבפנים, ובחוץ הלימונים והתפוזים נושרים על הדשא באין קוטף. המחשבה מציקה לי, חבל...יש לאסוף ולהכין ריבה, אבל תכלית אחרת משתלטת עלי.
אנו חוגגים, אני מודיעה! קיבלתי מעין.... קידום בעבודה.
מוציאה יין מהתיק, גמלא.
הוא עיקם את אפו, בואי, אני אתן לך לטעום משהו מעודן יותר, ירד למרתף שלא הבחנתי קודם בקיומו.
אם רק היה יודע איזה פוטנציאל בידיאסאמי יש במרתפים.
היין נהדר אבל אצה לי השעה, יש לי ארבע שעות ואני לא מתכוונת לבזבז אותן על יין וגם לא על מסעדה.
גוררת אותו למיטה עצומה, ומתפשטת ומתחבקת בו הרבה הרבה זמן, בלי תזוזה, רק מגע. מסבכת רגלי ברגליו, מצמידה שדיים לחזהו, אוחזת אותו בין ידי התמנוניות, טומנת ראשי בתוך צווארו, מצמידה אותו אלי, קרוב, יותר קרוב... עוד יותר קרוב, הכי צמוד שאפשר.
ככה שעה, בדיבור עצלתיים, פוליטיקה וזכרונות מוונציה.
אולי יותר משעה. הוא משתף פעולה, מניח לי, מקיף אותי בזרועותיו.
מה זה הדבר הזה שאנחנו עושים? שאלתי אותו בפליאה בתוך הצוואר שלו?
חום! ענה קצרות.
הסתייגתי, לא.... זה קשור בסקס, זה לא רק חיבוק חם שכזה.
אחרי כמה זמן, משהו מצטבר בי למטה, תשוקה סמיכה מבעבעת, ואני אומרת לו,
בוא אלי!
אפילו שהוא כאן.קרוב מאוד.
