לְפָנִים הַיְתִי אוֹמֶרֶת
מַלְכָּה אֲנִי
יוֹם וָלַיְלָה אֲנִי שׁוֹמֶרֶת
עַל פֶּתַח אַרְמֹנִי
יוֹם וְלַיְלָה אֲנִי מְיַחֶלֶת
לְמֶלֶךְ שֶׁיָּבוֹא
חָרָשׁ יִדְפֹּק בַּדֶּלֶת
וַיִּתֵּן לִי אֶת לְבָבוֹ
וְהַמֶּלֶךְ יָפֶה כְּנַעַר
יָחִיד מִבְּנֵי אֲדָמָה
עֵינָיו שְׁנֵי יְמֵי זֹהַר
נִשְׁמָתוֹ נְשִׁיקַת הַחַמָּה
כָּכָה בֵּין חֲלוֹמוֹת תָּעִיתִי
וְאֶפְשָׁר שֶׁכָּל זֶה אֱמֶת
רַק בְּאַחַת טָעִיתִי
מָה אִם הַמֶּלֶךְ מֵת.
עַל חֲלוֹם מַלְכוּתִי אֲנִי צוֹחֶקֶת
הַיּוֹם לֹא אוֹמֵר כְּזֹאת
הַכֹּל יוֹדְעִים - אֵלֶּה דברי שֶׁקֶט
רַק מִלִּים נֶחְרָזוֹת
בִּמְקוֹם לְחַכּוֹת לַמֶּלֶךְ
מוּטָב שֶׁאֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ ימי
וּמֵהַיּוֹם וָאֵילָךְ
אֶשְׁכַּח אֶת חֲלוֹמוֹתַי
יְהִי כָּךְ הַדָּבָר יָדוּעַ
וְלֹא אֲסָרֵב
וְאִישׁ לֹא יָבִין מַדּוּעַ
בְּכָל זֹאת שָׂמֵחַ הַלֵּב
מַהוּ הַסּוֹד שֶׁשָּׁמַרְתִּי
הַיָּקָר לִי מִכָּל חַיַּי
מִלָּה קְטַנָּה שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי
אֶפְשָׁר שֶׁהַמֶּלֶךְ חַי
אלישבע ביכובסקי 1925
