לפני 5 שנים. 7 בנובמבר 2019 בשעה 5:05
אייל שני אמר פעם לאחת המתחרות "בחרת לתבל את הבשר בקינמון וציפורן , אם הית שמה קצת, הלשון שלי היתה תרה ומחפשת את הטעם בכל ביס, מאחר שהפרזת, התבשיל היה לי לזרה.
זה נכון לגבי השימוש בכח, באדנות, אם הוא ממונן כתבלין מעודן, הלב תר אחריו ואם הוא גלוי ומוכרז בקול רם, זה כמו שחקן עם הבעות מוגזמות
במפגש הקודם, זר שהיה מתבונן בנו כמעט שלא היה מוצא סימנים לבדסמ, עומדת מולו, כובשת פני בצווארו, מלטפת זרועותיו, נוגעת בגופו בחירות נדירה (במחוזותינו).
אבל רגע אחד הוא קם מן המיטה ואני רואה בזאת סימן שמותר לי לבדוק מי סימס
ואז מבטו חוזר אלי, מרצין
הרשיתי לך לקום? חזרי לאותה תנוחה!
והנה חוזר בשניה לחדר סדר הבריאה, הוא האדון ואני השפחה לרגליו.
פורטונה היתה נדיבה כלפי
