לפני 5 שנים. 19 בדצמבר 2019 בשעה 17:41
יש סוגת כתיבה כזאת, השפחה מעריצה את אדונה, אחרת לא היתה יכולה לפדר את אפה באבק כוכבים.
והכתיבה ספוגת אהבה ועשירה בדימויים מנצנצים.
אבל אני אומרת לכן, כמעט שאני בטוחה, לא במאה אחוזים, כי אולי זה האנדורפינים שרצים בדמי
הנה באתי בימים וראיתי דברים וידעתי גברים ו..
הוא הכי נדיב מכל מי שהיה אלי, אי פעם.
הדברים שהוא נותן עכשיו וחולם להעניק לי בעתיד
הם
כמו תיבת האוצר באי המטמון.
ולו אני מוסרת, אמרה של קיקרו, שתדע אדון:
לא עבור עצמנו בלבד אנו נולדים.