צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ה(ע)קרב החוקי!

הגיע הזמן להעביר להילוך חמישי
ללחוץ על הגז
ולנסוע ישר

דרכים צדדיות מאריכות את הדרך לאושר
וברוב הפעמים סתם לוחצים פול גז בניוטרל...

העיקר ארבע גלגלים ומנוע שפועל..
ולא לשכוח למלא את המיכל...

חחחחחחחחח
לאחרונה אני מתחברת לצד הטכני שלי :-))))
לפני 19 שנים. יום שישי, 20 באפריל 2007 בשעה 5:03
לצפות במראה
לראות את הצפוי

להעצים את הרגש
להרגיש את העוצמה

להרגיש את הכאב
לכאוב את ההרגשה

לבחור בכניעה
להיכנע לבחירה

לשבור הרגלים
להתרגל למשברים

לחיות את העושר
להעשיר את החיים

לברוח מהכעס
לכעוס על הבריחה

לנתב את המסלול
לסלול את הנתיב

לבער את הברירה
לברור את הבעירה

לעבור מעל הפער
לפעור את המעבר

להמשיך לסחוף
להיסחף בהמשך

..................
לפני 19 שנים. יום שישי, 20 באפריל 2007 בשעה 4:11
פילוסופיה נועדה לתרץ את האנושות.


שבת שלום לכולם!
לפני 19 שנים. יום חמישי, 19 באפריל 2007 בשעה 5:31
מסתבר.....שסשן כן יכול להיות ספונטאני ...
מקוצ'י מוצ'י , נגיעות וחירמונציה עברנו להצלפות בחגורה...
ואיך זה נשמע מהצד??

הוא: "אוךךך איזה תחת , חולה על התחת שלך.......רוצה מכות?"
אני: "האמת מזמן לא סישנת אותי...(כבר עבר שבוע...כמעט)...יאלללה סע המפתחות בפנים"
הוא לוקח את החגורה שלו...ומתחיל...מחזיק את החגורה מטווח קצר ומצליף קלות...
אני: "נו ...תצליף כמו שצריך...עם כל החגורה...אם כבר אז כבר"
הוא: "מכאן?! זה יהרוג אותך..."
אני: "תנסה...מה כבר יכול להיות...." נעשיתי אמיצה פתאום...פחחחח
הוא מצליף מלמעלה אחת כואבת במיוחד שנוחתת בטעות על הגב....אני מתקפלת...
אני: "נו ...לא בגב ...כמה פעמים אמרתי לך?!"
הוא ממשיך עוד מלא כאלה אבל ישירות על התחת...בלי הפסקה ומוסיף גם כאפות עם הידיים...
אני: "בחייאת הגזמת...אאוץ כואייב, תעשה קצת הפסקות בין לבין..."
הוא: מחייך בשטניות..."רצית מכות ...לא?!"
אני: מחייכת..."כן...אבל ההתלהבות שלך מוגזמת...הרגת לי את התחת..."
הוא: "מכאן הוא נראה ממש חיי..." צוחק בקול..הרשע...
מביא פלאג וויברטור...מתעסק שם...אח"כ חודר וכל הזמן מרביץ ...אוףףףף
אני: טוב נו...מיציתי את החלק של המכות...מספיק עם זה"

וממשיכים שוב בונילית מדוברת...:-)))



לפני 19 שנים. יום רביעי, 18 באפריל 2007 בשעה 14:31
עם שוך הסערה
מבט מהסס
אל עבר
השקט שבשדרה

עכשיו בעין ההוריקן
מסביב הכל גועש
מצב זמני
של הפסקת אש

אז מתגלה
בנפילה
המערבולת
של עומק הלב
העומק הכואב
לפני 19 שנים. יום רביעי, 18 באפריל 2007 בשעה 8:38
לפני 19 שנים. יום רביעי, 18 באפריל 2007 בשעה 4:26
"רק כשיש שקט מסביבנו, אנו מתוודעים לרעש שבתוכינו"
לפני 19 שנים. יום שלישי, 17 באפריל 2007 בשעה 15:09
כאן לא יהיו שירי געגועים
וגם לא שירי עצב נוגעים

אני נשענת על עץ ועיניי סוגרת
ובעשרות עד עשר אני סופרת
עשר...עשרים...שלושים...ארבעים....
כל העומד מצדדיי, מלפניי ומאחוריי הוא העומד
1 2 3
וכשאני פוקחת את עיניי
אתה הוא העומד לפניי...
מצדדיי ...
ומאחוריי...
אפילו אם אעמוד על הראש...
אז ברור שכאן לא יהיו שירי געגועים
וגם לא שירי עצב נוגעים
כי גם אם נשחק במחבואים
אתה תמיד לצדי
תמיד לידי

אז אולי נשחק בתופסת?!

:-))))
לפני 19 שנים. יום שלישי, 17 באפריל 2007 בשעה 4:10
מכיוון שבעלי...
לא האדון הטריוויאלי
או הדום הפנומנאלי
או השולט המקסימאלי

ואני:
לא השפחה הקונבנציואלית
או הסאבית הטוטאלית
או הנשלטת האופטימאלית
ואני כן בעסק
אבל בהחלט לא מתחלפת
ובטח שלא סטנדרטית...

החלטתי למצוא הגדרה חדשה
הגדרה מיוחדת בשבילי
מילה שיותר תתאים לי

בהתחלה חשבתי לחבר בין אישה לשפחה ...
אבל התוצאה רק הזכירה לי שופכה...

אח"כ נזכרתי בהצעה של חברה
לחבר סאבית עם במבית
ואז יוצא סאבמבית
אבל זו הגדרה שמוגבלת לבמביות בלבד...:-)

ואז פתאום המילה פשוט קפצה לי
אז זהו...מעכשיו אני "נישולטת" של בעלי

:-))))

יא ...כבר אמצע השבוע...הזמן רץץץץץץץץץ
יום נפלא לכולםםםםםםם!
לפני 19 שנים. יום ראשון, 15 באפריל 2007 בשעה 3:32
זה נאמר כבר בכל מיני דרכים ע"י אנשים חכמים ממני...
אבל בכל פעם אני מוצאת דרך חדשה לומר את זה...

"העבר הוא הנסיון שיש לך בהווה על מנת להתמודד עם העתיד"
לפני 19 שנים. יום ראשון, 15 באפריל 2007 בשעה 2:45
אתמול בלילה...
היה ממש משעשע...
להרגיש איך ב"דוגי ונילי"
הוא מתאפק לא לתת לי ספנקים...
נראה לי שקילקלתי את הבחור לנצח...

:-))))

שבוע טוב לכולםםםםםםםםם!