חזרתי לתומי מהעבודה היום....
דלת הכניסה היתה נעולה מבפנים....
צעקתי לבן בן ה11 שיפתח מיד את הדלת...
הוא פותח את הדלת בפנים סמוקות...
אני רואה את כל הג'מעה שלו יושבים ליד המחשב..."משחקים בתמימות" באיזה משחק מחשב...
עאלק...
אני שואלת אותו "מה פתאום אתה נועל את הדלת?"
הוא מחייך בחיוך שמסגיר דבר עברה כלשהוא...
אני מכריזה..."יאלללה קדימה להתפנות"
הילדים בשקט מופתי יוצאים...
אני נחה את הסיאסטה הקבועה שלי לפני עוד עבודה נוספת...
קמה, הפרוטוקול הרגיל......
החברים ההם שעטו על המחשב קודם באים לקרוא לו לכדורגל...
הוא יושב לידי בחוץ לנעול נעלי ספורט..
אני עדיין מעשנת קפה...
אני שוב שואלת " למה נעלת את הדלת? הסתכלתם במחשב במה שלא צריך?"
הוא מחייך במבוכה...לא עונה...הולך עם חבריו
אני נכנסת לבית בודקת הסטורית מחשב ...הופה....היו דברים מעולם.
נוסעת לעבודה ...חוזרת ...רואה אותו בחוץ עם החברים שלו
עכשיו אחרי שאני יודעת בוודאות....
"חברס, סקס באינטרנט?! לא אצלי בבית, הבנתם!?"
הם מסמיקים ומתחילים להשמיע תירוצים..."לאאאאא....ב...ג...."מגמגמים
אני מחייכת....
"וחוץ מזה סקס לא כותבים בש' וב ז'...." (גם ניסיונות האיות נשארו בהיסטוריה)
הם צוחקים...מובכים...
"אני מרימה אצבע מורה...ושוב אומרת בשקט..."לא אצלי בבית"
ונוסעת הביתה...
חושבת לעצמי בראש....שיט...אשכרה מזדקנים אההעעע.....
לפני 18 שנים. יום רביעי, 1 באוגוסט 2007 בשעה 14:12