לפני 19 שנים. יום שבת, 7 באפריל 2007 בשעה 4:40
הוא חוזר מהקניות מארגנים את המצרכים, אני מסתכלת עליו, הוא מתעלם מהמבטים שלי...
בצהרים הוא קופץ להורים שלו, כמו בכל יום שישי...שולח לי SMS "תתחילי לחמם את התחת, אם התחת שלך יהיה חם, תקבלי מתנה שחבל על הזמן" הוא חוזר , אני מסתכלת אליו במבט שואל...הוא שם אצבע על הפה "ששששש תחכי בסבלנות"
אחרי צהרים אני נחה בחדרי , הוא בסלון בכלל...הוא בתוך הבית ושולח לי עוד SMS
"אל תשאלי יותר מידי שאלות, פרטים בהמשך, חולה על התחת שלך" ...
אני הולכת לסלון, הוא יושב בסלון רגל על רגל...אני מחייכת, הוא לא..."לכי לנוח, כדאי לך"
מכאן הפרוצדורה הרגילה, בשיתוף מופלא כמו תמיד, ארוחת ערב חגיגית כמו בכל יום שישי, ארגון של לפני ואחרי, קצת טלוויזיה כל המשפחה....בסביבות 9 בערב..."לכי להתקלח" אני..."יש משהו מיוחד שאני צריכה לעשות?" "שששש...לכי להתקלח" בעוד אני הולכת לחדר שינה אני מקבלת ממנו עוד SMS ...
"בשעה 10, נרות דולקים בחדר, כל הויברטורים פרוסים על המיטה ואת יושבת רק עם חלוק על הכיסא ....חולה על התחת שלך" אני מחייכת והולכת להתארגן...
בשעה 10 הכל מוכן כמו שקבע לי, הכיסא עם הגב לדלת...הוא נכנס , מסיט קצת את החלוק ומלטף לי את החזה , מנשק אותי כשהוא מאחורי הכיסא, מנשק וצובט את הפטמות, מביא אטבים...שם לי, אבל זה כאב שאני ממש לא מסוגלת אליו ...ביקשתי ממנו שיוותר בשלב זה על האטבים...יש ימים מסוימים שפשוט אי אפשר...כשאני בימי הביוץ הפטמות יותר רגישות... הוא מוותר על האטבים אבל צובט עם האצבעות...ממש מעביר תחנות בהן...
אני על הכיסא הוא מתיישב על השרפרף מולי...ביד אחת פלאג בשניה ויברטור..."תאונני" אומר ומחדיר את החפצים " אל תגמרי" ככה כמה דקות טובות, אני מרגישה את הגוף מגיב לרטט, כולי רטובה...אני נשענת עם הראש לאחור ועוצמת עיניים...מתאפקת..."קומי" הוא אומר "שבי על הברכיים מול הכסא" מניח שמיכה על הרצפה ממול...כבר יודע שהברכיים שלי בעייתיות, אני מתכופפת , נשענת על הכיסא..הוא מצליף בי עם המחבט איזה 10 פעמים, אאוץ כואב....שם כפפת לטקס וחומר סיכוך ומחדיר לי אצבע לתחת...(יש לו אצבעות עבות) אחר כך הוא שוב דוחף את הפלאג, נותן לי את הויברטור ביד "תאונני לך, אבל לא לגמור מהר, תמשכי את הזמן כמה שאת יכולה" הוא משחק עם הפלאג ואני עם הויברטור...תוך כדי הוא מידי פעם צובט את הפטמות , מספינק לי את התחת עם היד ועם המחבט מידי פעם...זה מפריע לי להתרכז בגמירה...ואז הוא מוציא את הפלאג ופשוט מחדיר לי לתחת את הויברטור השני...ואזזזז אני גומרת כמו גדולה...עם קריאות קרב כבושות ...(כי הילדים בחדרים שלהם...)
"על ארבע על המיטה" עכשיו תורו, הוא מזיין אותי בתחת. לא יעזור כלום...אצלי החורים נסגרים בשניה שהם מתפנים. שוב התהליך הכואב של הרחבה, (גוף משוחרר, לא יוחזר) ככה תמיד אצלי...התחת שלי תמיד נשאר בתול וכל חדירה מחודשת זאת קריעת ים סוף מההתחלה..הוא תוך כדי מרביץ וזז לצדדים... וזה עוד יותר כואב, קשה לי להתרכז בחדירה עם כל הסחות הדעת האלה, מה גם שהוא יותר עבה מכל אביזר אחר... אני מבקשת ממנו שיהיה עדין יותר עד שאני אתרגל...הוא מתחשב.
ואז אחרי שהחור הורחב ופחות כואב לי הוא דוהר בשמחה, די הרבה זמן, עד לגמירה משותפת שלנו.
הוא נשכב על המיטה לצדי, אוסף אותי אליו ומחבק...עכשיו קצת נחים...
קצת... ואז "שימי כיסוי עיניים... שבי על המיטה על הברכיים....תרימי את השיער למעלה"
פתאום אני מרגישה משהו מונח על הצוואר שלי, אני מחייכת... "תורידי את הכיסוי ותראי...הכנתי לך אותו בעצמי" אני רואה קולר שחור עם ניטים..הוא הכין אותו במו ידיו (אמרתי לכם שיש לו ידי זהב?!)
שוב מתחבקים,נוגעים,מחייכים....
"שכבי על הבטן" אני עכשיו עם הקולר......קולר ממש יפה.
אני שוכבת על הבטן ועוצמת עיניים , פתאום תחושה כמו של סיכות מלובנות בתחת שלי, אני מציצה לאחור....הוא מחזיק נר...ומטפטף עלי ישירות מהלהבה מגובה של 30 ס"מ בערך...לפעמים זה רצוף לפעמים הוא מפסיק...תלוי בנר...אני מתפתלת אבל לא מוציאה מילה, וככה יותר מחצי נר נמס עליי...
התחת שורף לי...אני רק מבקשת ממנו שיזהר עם המקומות הרגישים הפנימיים...כי זה כוויות..
הוא מקשיב וממשיך (למותר לציין שהוא למד לא להתייחס לתלונות ולהסברים שלי) אז הוא מלטף לי את התחת ומסיר את השעווה... מצליף בי עם השוט זנבות שהכין מחבלים עוד איזה 10 פעמים...הפעם האחרונה ממש גורמת לי להתפתל... הוא לומד לקרוא אותי ומפסיק, נותן לי להתמודד עם הכאב בעצמי...לא מרחם,לא מלטף,פשוט נותן לי להתמודד.
ואז הוא קם ,מביא את טבעת הרטט, מלביש אותה על הזין שלו...ובתנוחה מיסיונרית אנחנו שוב מזדיינים , הטבעת הזאת זה משהו מדהים...היא נוגעת בדיוק במקום הנכון... ושוב אנחנו גומרים ביחד,פועמים ביחד,כמו כל זוג נשוי אחרי ...אבל בכל זאת ...לא.
אח"כ אמרתי לו שקצת כואב לי מהטפטופים, הוא בדק וחייך
"כן ...נוספו לך עוד נמשים, נשארו נקודות אדומות"