ה(ע)קרב החוקי!

מאז ומתמיד...מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה
הייתי מודעת לנושא הכאב בחיי
ולשוני בין הכאבים השונים שמלווים אותי

כאב פיזי תמיד הוביל אותי למקומות הכי עמוקים בנפש שלי
למקומות הכי נמוכים בהוויה שלי
לשורשי הקיום שלי
ובמן סוג של הישרדות תמיד בסופם הגעתי להיי נפשי.

כאב נפשי תמיד הוביל אותי לשני צדדים מנוגדים..בהדרגה
בתחילה תסכול , בלבול , הרהורים ותהיה
ואח"כ מהתחתית עליה מתונה לצד המנוגד
הצד של ההכרה, התובנה ההבנה והקבלה.

אבל עם כאב רגשי תמיד היה לי קשה להתמודד
במה שקשור ברגשותיי לאנשים אחרים
או רגשותיהם אליי...
מה שלא בשליטה שלי ולא תלוי בי
הכאב הרגשי שלי תמיד הוביל אותי
דרך כל המכשולים כמו באקט של טראנס...
עד למצב של קטטוניה כמעט
מן אפטיה מבורכת שמנתקת אותי מעצמי
כאב רגשי הופך אצלי לחומה של הגנה
ועוצר אותי מלהיפגע
ורק אלוהים יודע כמה חומות כאלה
עדיין קיימות בי
ומפרידות ביני לבין האנשים סביבי