מסשן לסשן זה הולך ומשתפר...המוכנות שלי יותר גבוהה לאור ההוכחות שזה אפשרי, והוא גבר רציני, לוקח את התפקיד במלוא הרצינות... עד כדי כך שזה ממש מוזר לי...
תמיד היה קשוח ומופנם במידה מסוימת, כמו כל עקרב מצוי...אבל תמיד יש את הרכות ההיא של הרגש,
אין ספק שרוב העקרבים שהכרתי בחיי, והיו לא מעט , יודעים לאהוב עד הסוף...
בצהרים הוא התקשר, והודיע לי חגיגית שהלילה יהיה סשן...יש לו תוכנית מפורטת...
"כשתגיעי מהעבודה , תתקלחי, תלבשי את הגופייה השחורה ואת החוטיני תחרה השחורים שקניתי לך... תתאפרי קצת, תתקשטי לכבודי.. תדליקי נרונים בחדר ותחכי לי במיטה"
"אבל אני לא יכולה להסתובב בבית עם הגופייה והחוטיני, זה שקוף...."
"אמרתי לך לחכות לי במיטה, מה לא ברור כאן?!" אני ישר... "אוקי, אוקי "הוא... "אל תתחצפי"
אני מחייכת לעצמי..."טוב, ביי"
הוא מגיע, הכל כמו שהוא תכנן...חוץ מהנרונים...שבחרו להיגמר בדיוק היום....
"למה הנרונים לא דלוקים?" "נגמרו, ואני לא יודעת איפה יש עוד, איפה שמת את זה? לא מצאתי במגירה במטבח" הוא מביא נרונים שם על השידה לצד המיטה "אני הולך להתקלח, תישארי במיטה"
אני בינתיים מסתכלת בטלוויזיה...הוא חוזר... סוגר את הדלת, תסתובבי על ארבע...אני מסתובבת
הוא מצליף בי במחבט ארבע פעמים מאוד חזקות ומהירות... ותוך כדי אומר לי "זה עונש על זה שלא הדלקת את הנרונים כמו שפקדתי עלייך" אני כועסת...מתיישבת על העקבים...
"אבל כן הדלקתי אותם ...הם נכבו מלבד..."
"אבל שמתי לך חדשים, היית צריכה להדליק אותם"
"אבל לא אמרת לי כלום....ובכלל אמרת לי לא לקום מהמיטה..."
"את משחקת ראש קטן? הרי שאלת איפה יש והבאתי, מה לא ברור כאן?!"
"טוב, אבל פעם הבאה תבקש בצורה ברורה מה שאתה רוצה, אני לא צריכה לנחש..."
בינינו, אני מאמינה שלא היה לי איכפת לקבל הצלפות סתם לשם הצלפה, אבל להפוך את זה לעונש ?!
זה הפך את זה ליותר שליטה ממה שהתכוונתי שזה יהיה... ואני מרדתי ברעיון, והייתי קצת מופתעת מהיכולת המנטאלית שפתאום הוא הפגין כלפי ...הרגשתי מוזר...
הוא ישב על הכיסא המשרדי שנמצא מול המחשב בחדר... ושתק...ואני עדיין יושבת על ברכיי , ערומה ומהרהרת...אומרת לעצמי...-תני לו צ'אנס, זרמי...תראי כמה הוא משתדל, תתנהגי בהתאם, תיכנעי...- עושה על עצמי עבודה מנטאלית...- זרמי, זרמי...תיהני...-
אני מסתכלת עליו.."מה עכשיו?" הוא עונה לי קצת מיואש..."לא יודע, את רוצה להפסיק?" "לא!"
"טוב, תני לי לחשוב כמה שניות" אני יושבת לי בשקט, הוא מניח את הראש על הידיים ...חושב.
אחרי כמה דקות ככה, אני באה להסתובב ולשכב רגיל במיטה...אז הוא ישר...
"תישארי כמו שאת, אל תזוזי" ...חושבת לעצמי – הנה הוא חזר...-
אחרי זה שכבתי על הבטן והוא קשר לי את הרגליים למיטה, דחף לי לכוס , דחף לי לתחת... פלאג, וויברטור ,אחרי זה החליף את הפלאג במלפפון גדול,תוך כדי הוא הצליף בי הפעם עם חגורת העור שלו שהיא דקה ולא עבה, הספניק אותי ,לש את התחת, מעך לי אותו... האורגזמה לא אחרה לבוא...הזיון גם...וכ"ו....וכ"ו...וכ"ו.....
אבל למה לי לטחון לכם בשכל עם תיאורים שאתם כבר מכירים, כשסיימנו הכל הכללל...כולל הכל... ראיתי על המיטה בין אסופת החפצים הדוממים שהוא דחף או התכוון לדחוף לי...גם בננה...
מיותר להגיד שחטפתי התקפת צחוק שחבל"זזזזזז ואמרתי לו...
"אתה יודע מה שכחת?! את הקישוא ההוא שלא מצאו עד היום..." הוא חייך בשקט... ממשיך לשחק את הקשוח...
ואז אמרתי לו בונילית..."מותר לך לחייך לפעמים, בבדס"מ יש גם חוש הומור, זה לא הופך אותך לשולט פחות טוב אם אתה גם יודע לצחוק....."
לפני 17 שנים. 5 באפריל 2007 בשעה 5:04
